הכרעה משפטית בעולם הטכנולוגיה: בית המשפט הפדרלי במחוז המזרחי של וירג'יניה דחה את דרישת משרד המשפטים האמריקאי לפרק את עסקי הפרסום של גוגל (Google), ובחר תחת זאת לכפות עליה שינויים תפעוליים בפעילותה. השופטת הפדרלית לאוני ברינקמה (Leonie M. Brinkema) קבעה ביום רביעי כי ענקית הטכנולוגיה לא תידרש למכור את חטיבת טכנולוגיית הפרסום שלה, אלא תתאים את נהלי העבודה העסקיים שלה כך שייטיבו עם המתחרים בשוק. ההחלטה מגיעה לאחר שהשופטת כבר קבעה באפריל אשתקד כי גוגל פעלה באופן בלתי חוקי כדי לשמר את המונופול שלה בתחום זה, וכעת נקבעו הצעדים המתקנים שיוטלו עליה.
ניצחון משפטי נוסף מול משרד המשפטים
הפסיקה הנוכחית מהווה מכה לשאיפות הממשל האמריקאי, שניסה במשך שנים להוביל לפירוק מבני של חטיבות הפרסום והחיפוש של גוגל. אף שהשופטת קבעה כי החברה חייבת לשנות את אופן פעולתה, ההחלטה שפורסמה לא כללה פרטים ספציפיים לגבי האופן שבו גוגל תתאים את מודל הפעילות שלה לטובת המתחרים בשוק הפרסום הדיגיטלי. הנימוקים המלאים של ההחלטה יספקו תמונה ברורה יותר בעוד שבועיים, שכן הפסיקה המלאה תישאר חסויה למשך 14 ימים על מנת לאפשר לצדדים לבצע את ההשחרות הנדרשות מטעמי סודיות מסחרית.
בגוגל מיהרו לחגוג את הדחייה של ההצעה הדרסטית ביותר של משרד המשפטים. לי-אן מולהולנד (Lee-Anne Mulholland), סגנית נשיא לעניינים רגולטוריים בגוגל, בירכה על ההחלטה ואמרה: "אנו מרוצים מאוד מכך שבית המשפט דחה את הצעת משרד המשפטים לפרק כלים שמסייעים לעסקים קטנים להגיע ללקוחות חדשים ולצמוח".
דפוס חוזר: ללא פירוק, אך עם מגבלות
הפסיקה הנוכחית ממשיכה מגמה שכבר נראתה בתיקים מקבילים שניהל הממשל נגד גוגל בשנים האחרונות. המאבק המשפטי התנהל בעיקרו בשני ערוצים נפרדים:
תביעת החיפוש (2020): התמקדה בהשתלטות של גוגל על שוק החיפוש והפרסום הנלווה אליו, ובמעמדה כספקית מונופוליסטית.
תביעת טכנולוגיית הפרסום (2023): התמקדה בשרשרת האספקה של הפרסום הדיגיטלי ובכלים שגוגל מספקת לרוכשים ולמוכרים של שטחי פרסום.
בשני המקרים קבעו בתי המשפט כי גוגל אכן החזיקה במונופול בלתי חוקי. בשנת 2024 נקבע כי עסקי החיפוש והפרסום הנלווה אליהם נוהלו כמונופול, ובאפריל 2025 הגיעה קביעה דומה לגבי חטיבת טכנולוגיית הפרסום. עם זאת, בשני המקרים נרתעו השופטים מצעד דרסטי של פירוק החברה.
בספטמבר 2025, השופט אמית מהטה (Amit Mehta), שניהל את תיק החיפוש, דחה את בקשת משרד המשפטים להורות לגוגל למכור את דפדפן Chrome או את מערכת ההפעלה Android. תחת זאת, הוא הורה על סיום הסכמי בלעדיות ועל שיתוף מידע עם מתחרים. כעת, השופטת ברינקמה בחרה במסלול דומה - השארת עסקי הפרסום בידי גוגל לצד דרישה לשינוי נהלים.
השיטות שהובילו לתביעות הענק
מערכת הפרסום המקוון נחשבת למורכבת ומסועפת במיוחד. הטיעון המרכזי של הממשל האמריקאי בתביעות נגד גוגל נגע לטקטיקות שבהן נקטה החברה כדי להבטיח את מעמדה כמנוע חיפוש ברירת המחדל במכשירים ברחבי העולם, מציאות שהזינה ישירות את הדומיננטיות שלה בשוק הפרסום:
הסכמי בלעדיות עם יצרניות מכשירים: גוגל חתמה על חוזים מול יצרניות טלפונים ניידים שהבטיחו כי מנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל בחלקים נרחבים משוק המכשירים המובילים.
הסכמי חלוקת הכנסות: החברה חילקה אחוזים מהכנסות הפרסום שלה עם מפעילי רשתות סלולריות, בתמורה לכך שהם ישמרו על גוגל כברירת המחדל במכשירים שסופקו ללקוחותיהם.
טקטיקות אלו ביצרו את מעמדה של גוגל כמנוע החיפוש והפרסום המרכזי בשוק, והובילו לטענת הממשל לפגיעה קשה בתחרות החופשית. למרות זאת, החלטת בית המשפט השבוע מראה כי הדרך לפירוק בפועל של ענקיות הטכנולוגיה עדיין רצופה מכשולים משפטיים משמעותיים, ובתי המשפט מעדיפים לנקוט צעדים מתקנים והגבלות תפעוליות על פני מכירת חטיבות עסקיות.
למה זה חשוב לך
עבור עסקים ומפרסמים ישראלים שסומכים על גוגל כערוץ המרכזי להגעה לקהלים, ההחלטה משמעה שהחברה תמשיך לשלוט בכלים המרכזיים של שוק הפרסום הדיגיטלי, אך תחת נהלים מתוקנים שעל פי הכוונה יקלו על תחרות הוגנת יותר. כל שינוי בנהלי הפרסום של גוגל עשוי להשפיע על מחירי הפרסום, על נגישות הכלים למפרסמים קטנים ובינוניים בישראל, ועל האפשרויות העומדות בפני מתחרים מקומיים ובינלאומיים בתחום ה-AdTech. בנוסף, הפסיקה מלמדת כי גם רגולטורים חזקים מתקשים לפרק ענקיות טכנולוגיה, מה שעשוי להעיד על כיוון דומה גם ברגולציה האירופית והישראלית בעתיד.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
קראו גם: Unit1 Studio גייסה 20 מיליון ליש"ט להוזלת מופעי אוואטרים · מתקפת שרשרת אספקה: האקרים מצפון קוריאה חדרו לספקית IT דרך מפתח תוכנה
