שבוע בלבד לפני מועד ההצבעה בקליפורניה, מתנהל מאחורי הקלעים בעמק הסיליקון אחד ממאבקי ההון והפוליטיקה הסוערים בתולדות תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית. כ-80 תורמים אמידים, ובהם מייסדי חברות טכנולוגיה מובילות ומשקיעי הון סיכון, גייסו יותר מ- 333 מיליון דולר במטרה לסכל את "הצעה 40" - יוזמה חקיקתית המבקשת להטיל מס חד-פעמי בשיעור של 5% על הונם של תושבי המדינה שברשותם נכסים בשווי העולה על מיליארד דולר.
ההצעה, שמקודמת על ידי איגוד עובדי מערכת הבריאות, נועדה לממן שירותי בריאות וחינוך שנפגעו בעקבות קיצוצי התקציב של ממשל טראמפ. אם תאושר ב-3 בנובמבר, היא תחול על מי שהיו תושבי קליפורניה ב-1 בינואר השנה, והגבייה עצמה מתוכננת להתחיל בשנת 2027 עם אפשרות לפריסת התשלום לחמש שנים בתוספת עלות.
המס המוצע אינו מתייחס להכנסה שוטפת משכר או לרווחי הון ממימוש מניות, אלא לעצם הבעלות על הון, מניות ואחזקות בחברות פרטיות. נדל"ן וחסכונות פנסיוניים רגילים מוחרגים ברובם מהחישוב. התומכים ביוזמה מעריכים כי המהלך עשוי להכניס כ- 100 מיליארד דולר, כאשר 90% מההכנסות יופנו לתוכניות ביטוח רפואי למעוטי הכנסה והיתר לחינוך, סיוע במזון והוצאות גבייה.
השיחות הסודיות ותרומות המניות: כך מנוהל קמפיין הענק
כדי להילחם ביוזמה, הקימו ראשי התעשייה את הארגון Building a Better California, המפעיל קמפיין משומן נגד המס. מדי יום שלישי בחודשים האחרונים מקיימים כ-24 מבעלי ההון המובילים שיחות ועידה שבועיות, שבהן הם מתעדכנים בסקרים, בתחקירים ובפרסומות ממוקדות.
בין המשתתפים והתורמים הבולטים במאבק: סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, שהעביר בשלהי 2025 את מקום מגוריו ועסקיו לנבאדה, תרם לקמפיין 102 מיליון דולר בשבע פעימות. אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר, שתרם יותר מ- 40 מיליון דולר. ג'ון דואר, משקיע הון סיכון ותיק שהיה מראשוני המשקיעים בגוגל ובאמזון, העביר 40 מיליון דולר. פטריק קוליסון, מנכ"ל חברת התשלומים סטרייפ, תרם 33 מיליון דולר. תורמים נוספים מקרנות הון סיכון ומייסדים של חברות ענק כמו Reddit, DoorDash, Robinhood ו-Coinbase.
מנגנון הגיוס של המטה נשען בחלקו הגדול על שיטה יצירתית: תרומת מניות שערכן זינק במקום העברות כספיות ישירות. דרך זו מאפשרת לתורמים להעביר נכסים בעלי ערך גבוה מבלי למכור אותם תחילה ולשלם מס רווחי הון. לפי הנתונים הפנימיים, יותר משני שלישים מהתרומות שזרמו לארגון בששת השבועות האחרונים הגיעו בצורה של ניירות ערך.
במקביל, מחשש שדמותם של המיליארדרים תיתפס בצורה שלילית בקרב הציבור, שכרה הנהלת הקמפיין חברת משפיעני רשת. המטרה הייתה לייצר תכנים בעלי חזות חדשותית ונטייה שמאלית, אשר יפנו אל קהלי מצביעים דמוקרטים בקליפורניה מבלי להציב את בעלי ההון בחזית ההסברה. בקיץ האחרון בלבד רכש הארגון זמן פרסום בהיקף של כ- 97 מיליון דולר.
הצעות הנגד בקלפי והדילמה של ענקית הטכנולוגיה
המאבק אינו מתמצה רק בניסיון להפיל את "הצעה 40". ראשי הקמפיין קידמו במקביל את "הצעה 42", שנועדה לאסור על המדינה להטיל בעתיד מיסים חדשים על החזקת נכסים פיננסיים ורכוש אישי. אם שתי ההצעות יזכו לרוב, אך הצעה 42 תזכה לשיעור תמיכה גבוה יותר, היא עשויה לבטל את מס המיליארדרים באופן אוטומטי. הצעה נוספת, שמספרה 41, עשויה אף היא לסכל אותו.
הזירה הפוליטית במדינה מפולגת סביב הסוגיה: בעוד הסנאטור ברני סנדרס והמפלגה הדמוקרטית בקליפורניה תומכים במס העושר, מושל קליפורניה הדמוקרטי, גאווין ניוסום, מתנגד לו והביע תמיכה בהצעה 42.
כלכלנים מסטנפורד העריכו במחקר עדכני כי המס יניב בפועל בין 28 ל-36 מיליארד דולר בלבד, ומזהירים כי בריחת עשירים תעלה למדינה יותר מהכנסות המס. מנגד, חוקרים התומכים ביוזמה מצביעים על כך שהונם של מיליארדרי קליפורניה זינק ב- 144% בין השנים 2023 ל-2025, בעיקר בשל עליית ערך מניות שלא מומשו ולא מוסו. בסקר שנערך בספטמבר באוניברסיטת ברקלי תמכו במס 45% מהמצביעים, 42% התנגדו ו- 13% טרם החליטו.
בין חרם מיסים להישארות במדינה: קהילת ההייטק מפולגת
התגובות בקרב צמרת תעשיית הטכנולוגיה מגוונות: מארק צוקרברג, שניצב בפני חשבון מס אפשרי של יותר מ- 11 מיליארד דולר, שקל לעזוב את קליפורניה. בסופו של דבר הגיע להסדר עם Meta, שבמסגרתו תנפיק החברה מניות חדשות ללא זכות הצבעה שאותן יוכל למכור לצורך תשלום המס מבלי לאבד את שליטתו בחברה. בתמורה, התחייב להתגורר במשך שמונה שנים במקום שבו ממוקמים משרדי ההנהלה של Meta.
ג'נסן הואנג, מנכ"ל Nvidia, הצהיר מנגד כי אין לו בעיה לשלם יותר מיסים ככל שהכנסותיו גדלות. פטריק קוליסון, מנכ"ל סטרייפ, מתמודד עם אתגר מורכב: רוב הונו מוחזק במניות בחברה פרטית המוערכת ב- 159 מיליארד דולר, ניירות ערך שקשה למכור בשוק החופשי לצורך תשלום חוב מס של מיליארדים.
אף שהקמפיין נגד המס הצליח לגייס סכומי עתק, המארגנים הודו לאחרונה בפני התורמים כי חסרים להם כ- 25 מיליון דולר להשלמת התקציב. אחד המשתתפים אף הציע להוסיף 13 מיליון דולר בתנאי שיתר התורמים ישוו את הסכום. למרות מחלוקות פנימיות על האסטרטגיה ועל שילוב הצעות החוק המקבילות, מובילי המאבק מקווים להנחית מכה ניצחת שתמנע ממדינות נוספות בארצות הברית לאמץ מודלים דומים של מיסוי הון.
למה זה חשוב לך
המאבק בקליפורניה הוא מבחן מקרה למתח הגובר בין ענקיות ההון-טכנולוגיה לבין קובעי מדיניות בעולם כולו, ותוצאותיו עשויות להשפיע על האופן שבו מדינות אחרות, כולל ישראל, יתייחסו בעתיד למיסוי הון ועושר שאינו ממומש. חברות ישראליות רבות קשורות כלכלית ועסקית לעמק הסיליקון, כך שמדיניות מס חדשה עלולה להשפיע על השקעות הון סיכון ועל שוק ההייטק המקומי. בנוסף, האופן שבו מיליארדרים מנהלים קמפיינים ציבוריים ופוליטיים חושף לקוראים הישראלים כיצד כוח כלכלי מתורגם להשפעה פוליטית בפועל.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
קראו גם: אפל מפקידה את מסכי ה-OLED של ה-MacBook Pro בידי סמסונג בלבד · מתקפת סייבר במוסדות פיננסיים בדרום קוריאה: נפרצה בורסת הקריפטו Bithumb
