ארבע מענקיות התקשורת הגדולות באירופה - דויטשה טלקום (Deutsche Telekom), אורנג' (Orange), וודאפון (Vodafone) וטלפוניקה (Telefónica) - מקיימות מגעים ראשוניים להקמת קונסורציום משותף. המטרה: להתמודד יחד במכרז על תדרי לוויין שמקצה האיחוד האירופי, כדי לספק שירותי שיחות, מסרונים ותקשורת נתונים ישירות למכשירים סלולריים רגילים וללא צורך בחומרה ייעודית. היוזמה מיועדת לייצר מתחרה אירופי ישיר לשירות הלווייני Starlink של חברת SpaceX, המציע חיבור ישיר לטלפונים באמצעות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. הקבוצה המתוכננת מאגדת את המפעילות השולטות בשווקים המרכזיים של גרמניה, צרפת, בריטניה וספרד.
תחרות על משאב מוגבל: חלוקת התדרים באירופה
היעד המרכזי של החברות הוא תדר ה-2 ג'יגה-הרץ (2GHz), רצועה של 30 מגה-הרץ המיועדת לשירותים לווייניים ניידים ומאפשרת לשמור על קשר סלולרי גם באזורים שבהם אין קליטה מאנטנות קרקעיות. הרישיונות הנוכחיים ברצועה זו, המוחזקים כיום על ידי החברות Viasat ו-EchoStar, צפויים לפקוע במאי 2027.
כדי להבטיח שליטה מקומית, הציעה הנציבות האירופית מתווה המפצל את התדר לשלושה חלקים שווים:
שליש מוקצה למפעיל בשליטה אירופית: חלק שמיועד מראש לחברות מהאיחוד כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית.
שליש לשירותים ממשלתיים וריבוניים: יופעל באמצעות מנגנון IRIS² - מערך הלוויינים העצמאי של האיחוד האירופי.
שליש חופשי לתחרות גלובלית: מקטע שיהיה פתוח לכל חברה בינלאומית, לרבות חברות אמריקאיות כמו SpaceX ואמזון (Amazon).
כדי שהמתווה ייכנס לתוקף, הוא נדרש לקבל את אישור הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד.
הקשרים האמריקאיים והאתגר המבני
חרף השאיפה לאוטונומיה אירופית, הדרך להקמת הקונסורציום מורכבת בשל קשרים קיימים של חברות בקבוצה עם ספקיות אמריקאיות. דויטשה טלקום כבר קשורה בהסכם עם SpaceX לאספקת שירות התקשורת הישירה של Starlink. במקביל, וודאפון מחזיקה ב-50% ממיזם משותף עם חברת AST SpaceMobile מטקסס, המפתחת רשת לוויינית משלה.
לפי הצעת הנציבות האירופית, מבנה בעלות של 50% אינו נחשב לשליטה אירופית מלאה. לפיכך, כדי שוודאפון תוכל לקחת חלק בקונסורציום, היא תידרש לבצע שינוי מבני באחזקותיה במיזם האמריקאי.
החזקה בשליש המוקצה לאירופה תעניק לקונסורציום כוח מיקוח משמעותי: הוא יוכל לקבוע אם חברות אמריקאיות ישמשו כספקיות תשתיות בלבד או כמתחרות ישירות בשוק המקומי.
עצמאות טכנולוגית מול פער בתשתיות הלוויין
המהלך משתלב במדיניות נרחבת של האיחוד האירופי לחיזוק העצמאות בחלל, הכוללת את פריסת מערך IRIS² בעלות של יותר מ-15 מיליארד אירו ובהיקף של 348 לוויינים, לצד חקיקת חוק החלל האירופי (EU Space Act).
עם זאת, באירופה קיים פער משמעותי ביכולת השיגור והפריסה של לוויינים המותאמים לתקשורת ישירה לטלפונים. מערך IRIS² אינו צפוי להיכנס לפעילות מבצעית לפני 2029, ובתחילה יתמקד באספקת אינטרנט בפס רחב ולא בתקשורת סלולרית ישירה. מנגד, חברות פרטיות אירופיות בתחום זה הן בעלות קיבולת מצומצמת, בעוד ענקיות אמריקאיות מאיצות את פריסתן; אמזון, למשל, ביקשה מרשות התקשורת הפדרלית בארה"ב (FCC) אישור להפעיל 5,105 לוויינים המיועדים לתקשורת סלולרית.
תרחיש מרכזי שנבחן הוא שהקונסורציום האירופי יזכה בזיכיון התדרים השמור, אך בשלב הראשון יחכור קיבולת לוויינית מחברות אמריקאיות עד להקמת תשתית אירופית עצמאית.
מבחן הרגולציה וההגבלים העסקיים
ההתאגדות של ארבע המפעילות הוותיקות של גרמניה, צרפת, בריטניה וספרד מעלה תהיות גם בהיבט של דיני התחרות. הקמת מיזם משותף בהיקף כזה, המחזיק בלעדיות על רצועת תדרים אסטרטגית, תהיה אחת ממיזוגי התקשורת הגדולים שידעה אירופה.
הנציבות האירופית, שבמשך עשרות שנים חסמה או התנתה מיזוגים קטנים בהרבה בשוק התקשורת, תידרש לאשר בעצמה את הקונסורציום שנולד מתוך כללי הריבוניות שהיא עצמה ניסחה. לוח הזמנים מחייב את המחוקקים לאשר את תקנות התדרים עד מאי 2027, מועד תפוגת הרישיונות הקיימים.
למה זה חשוב לך
המערכה בין ענקיות התקשורת האירופיות לבין SpaceX על תדרי הלוויין עשויה להשפיע גם על ישראלים - הן כצרכני שירותי תקשורת בינלאומיים והן כמי שנחשפים לשירותים כמו Starlink בישראל. תחרות בין ספקים גלובליים לבין קונסורציום אירופי עשויה בטווח הארוך להוזיל מחירים ולהרחיב את הזמינות של תקשורת סלולרית ישירה מהחלל, גם באזורים מרוחקים בארץ. בנוסף, ההתפתחויות הרגולטוריות באירופה עשויות לשמש מודל לרגולציה עתידית גם בשווקים אחרים, כולל ישראל, בכל הנוגע לחלוקת תדרים לוויינים ולשמירה על עצמאות טכנולוגית מקומית.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
קראו גם: הימור ה-AI שהשתלם: מייסד בייטדאנס הפך לאיש העשיר ביותר באסיה · שריפת מזומנים וטלטלה בהנהלה: Buildkite גייסה 21 מיליון דולר בצל בום ה-AI
