פנסילבניה מציגה מודל רגולטורי חדש להקמת מרכזי נתונים (Data Centers) המיועדים לבינה מלאכותית, אשר עשוי לשמש מודל לחיקוי עבור מדינות נוספות בארצות הברית ובעולם. מושל המדינה, ג'וש שפירו, חתם על צו ביצועי (Executive Order 2026-05) שמציב תנאי סף קשוח ליזמים: המחלקות הממשלתיות במדינה אפילו לא יפתחו את תיק הבקשה לקבלת היתר סביבתי, עד שהיזם יחתום על חוזה התחייבות מפורט וישיג תחילה את אישור הקהילה המקומית שבה מתוכנן לקום המתקן.
המהלך נכנס לתוקף באופן מיידי ומקיף את כל הבקשות החדשות במדינה. מטרתו היא להטיל על יזמי תשתיות הבינה המלאכותית (AI) את מלוא העלויות הנלוות לפיתוח האנרגיה והתשתיות, ולמנוע את גלגולן לציבור הרחב ולמשקי הבית.
ללא צורך בחוק חדש: הופכים את סדר הפעולות
המאפיין הבולט ביותר במודל של פנסילבניה הוא היעדר הצורך בחקיקה חדשה בבית הנבחרים. בעוד הצעת חוק בנושא עברה בבית הנבחרים המקומי אך נחסמה על ידי הרפובליקנים בסנאט, המושל ניצל את סמכויות הרישוי הקיימות של המדינה כדי ליישם את מדיניות GRID (כללי דרישות פיתוח התשתית האחראית של המושל).
הצו קובע כי המחלקה להגנת הסביבה בפנסילבניה (DEP) תבחן בקשות להיתרי בנייה רק עבור יזמים שחתמו על הסכם צו הסכמה המאמץ את תנאי GRID. יזם שיסרב לחתום לא יורחק מהמדינה, אך הבקשה שלו תוקפא עד אשר ישיג את כל האישורים המקומיים וישלים את הסקירות הסביבתיות. בנוסף, מחלקת ההכנסות של המדינה החילה את אותו התנאי לקבלת פטור ממס קנייה ושימוש על ציוד למרכזי נתונים, וכל הפרויקטים בתחום הוסרו לצמיתות ממסלול הרישוי המהיר.
תחת כללי GRID, היזמים נדרשים לשלם את העלות המלאה של ייצור, הולכת וחלוקת החשמל הנדרשים לפרויקט. כמו כן, הם מחויבים לבצע התייעצות מוקדמת עם הקהילה, לגייס ולהכשיר עובדים מקומיים, לחתום על הסכמי תועלת קהילתיים ולעמוד בתקנים מחמירים לחיסכון במים.
סוף לסודיות: איסור הסכמי סודיות ושקיפות מלאה
אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בצו נוגע לביטול מעטה הערפל שליווה עד כה את התעשייה. הצו אוסר באופן מוחלט על סוכנויות המדינה לחתום על הסכמי סודיות (NDAs) בפרויקטים של מרכזי נתונים. הסכמים אלו היו כלי מקובל בשוק העולמי, שאיפשר לחברות להסתיר מהתושבים את צריכת החשמל, שאיבת המים ואפילו את זהות חברת הענק (Hyperscaler) העומדת מאחורי הפרויקט.
לצד איסור הסכמי הסודיות, נדרשים המפעילים לדווח באופן שוטף על צריכת האנרגיה, הגז הציבורי והמים שלהם, וכן על צעדים להגנת הציבור מזיהום. המדינה אף השיקה מפה מקוונת בזמן אמת המאפשרת לתושבים לעקוב אחר סטטוס הרישוי של כל פרויקט.
להלן תמונת המצב של פרויקטי מרכזי הנתונים בפנסילבניה, כפי שעולה מנתוני המדינה:
| סטטוס הפרויקט | מספר פרויקטים |
|---|---|
| רשומים במסדי נתונים ציבוריים | מעל 100 |
| פנו למחלקה להגנת הסביבה (DEP) | 58 |
| הגישו בקשה רשמית להיתר | 15 |
| מחזיקים בכל האישורים השלמים לשלב א' | 5 |
החשמל נקטע קודם בדאטה סנטר: היזמים ישלמו על הגידול
במסגרת המודל, המדינה פנתה לוועדה לשירותים ציבוריים (PUC) בדרישה להשית את עלויות הגיבוי של רשת החשמל על מרכזי הנתונים עצמם ולא על משקי הבית. הדרישה הדרמטית ביותר קובעת כי בעת עומס חריג על רשת החשמל, מרכזי הנתונים יהיו הראשונים לנתק את החשמל שלהם עוד לפני הצרכנים הפרטיים - תנאי שמשנה לחלוטין את חישובי רמת הזמינות (Uptime) של תשתיות AI.
יו"ר הוועדה לשירותים ציבוריים, סטיב דפרנק, תימצת את הגישה במילים פשוטות:
"הצמיחה צריכה לשלם על הצמיחה."
מושל פנסילבניה שפירו, אשר קידם בעבר השקעה של 20 מיליארד דולר מצד אמזון (Amazon) במחוזות באקס ולוזרן, ציין כי החברות הגדולות בעולם "יכולות לאפשר לעצמן להיות שכנות טובות, לנהוג לפי הכללים ולעשות זאת נכון". עם זאת, המהלך זכה לביקורת משני הצדדים: הרפובליקנים בסנאט טענו כי דבריו של המושל נועדו למחוק אמירות מן העבר לקראת הבחירות בנובמבר, ואילו ארגון הסביבה Food & Water Watch כינה את הצו "מעט מדי ומאוחר מדי" עקב הותרת הפטורים ממיסים על כנם.
המגמה העולמית והשלכות על תעשיית הבינה המלאכותית
פנסילבניה אינה לבד: כ-27 מדינות בארה"ב בוחנות חקיקה להסדרת עומסי חשמל כבדים. מדינות כמו ניו ג'רזי החילו חוק המחייב מתקנים מעל 50 מגה-וואט להתחייב ל-85% מעלויות החשמל למשך עשור, ווירג'יניה הטילה מס צריכת אנרגיה של 0.011 דולר לכל קילו-וואט שעה.
בשנת 2025 לבדה, כ-48 פרויקטים בשווי כולל של 156 מיליארד דולר נחסמו או נעצרו בשל התנגדויות מקומיות בארה"ב. היכולת של פנסילבניה לייצר מנגנון פיקוח הדוק ללא צורך בחוק חדש מדגימה כי המשתנה המרכזי בתמחור תשתיות AI אינו רק קרקע או נגישות לחשמל, אלא השגת הסכמה ציבורית ושקיפות מלאה.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.