דלג לתוכן הראשי
    בינה מלאכותית

    קבוצת דלק ומהדרין מקדמות חוות שרתים ל-AI בהשקעת מיליארדי דולרים

    חברת הנדל"ן החקלאי שבבעלות קבוצת דלק הגישה בקשות להקמת שני מתקני ענק לעיבוד מודלי שפה בהספק של 360 מגוואט, אך המימוש מותנה בהכרעת רשות החשמל שבלמה אישורים חדשים.

    מערכת Agendaxיום שלישי, 1 בספטמבר 2026לפני 30 דק׳
    קבוצת דלק ומהדרין מקדמות חוות שרתים ל-AI בהשקעת מיליארדי דולרים

    קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, מצטרפת באופן פעיל למירוץ להקמת תשתיות מתקדמות עבור תעשיית הבינה המלאכותית (AI) בישראל. באמצעות חברת הנדל"ן החקלאי "מהדרין" שנמצאת בבעלותה, מקדמת הקבוצה תוכנית אסטרטגית להקמת שני מתקני חוות שרתים ענקיים לעיבוד מודלי שפה (LLM) בנתניה ובאשקלון. הבקשות לחיבור לרשת החשמל שנחשפו לאחרונה מעידות על כוונה להקים מתקנים בהספק כולל של 360 מגוואט, כאשר עלות ההקמה והחיבור לתשתית החשמל של מתקן הדגל בלבד מוערכת בסכום של 4 עד 5 מיליארד דולר.

    המהלך המתוכנן משקף תפיסה עסקית של ניצול שטחים חקלאיים שבבעלות החברה לצורך הסבתם לתשתיות מחשוב עתירות אנרגיה, תוך שילוב בין החוסן הפיננסי של קבוצת האם לבין זיקתה הוותיקה לענף האנרגיה והתשתיות בישראל.

    הפרויקטים המתוכננים: מנתניה ועד אשקלון

    התוכנית להקמת חוות השרתים כוללת שני מתקנים מרכזיים, תוך פריסה גאוגרפית המשלבת בין אזור ביקוש מרכזי לבין הפריפריה הדרומית:

    • מתקן הדגל בנתניה: מתוכנן לקום על גבי שטח של 30 דונם בסמוך לתחנת הרכבת בעיר. מתקן זה מיועד לפעול בהספק של 240 מגוואט. עלות ההקמה של המתקן, יחד עם הוצאות החיבור לרשת החשמל בלבד, מוערכת בטווח של 4 עד 5 מיליארד דולר.
    • המתקן הדרומי באשקלון: חוות שרתים נוספת המתוכננת לפעול באזור התעשייה של העיר אשקלון בהספק של 120 מגוואט.

    שני המתקנים יחד מיועדים להתמקד במשימות של עיבוד מודלי שפה ומתן מענה לתשתיות המחשוב הנדרשות עבור יישומי בינה מלאכותית מתקדמים.

    מוקד הפרויקט מיקום הספק מתוכנן שטח מיועד הערכת עלות (הקמה וחיבור)
    חוות דגל נתניה (סמוך לרכבת) 240 מגוואט 30 דונם 4-5 מיליארד דולר
    מתקן דרומי אזור התעשייה אשקלון 120 מגוואט לא צוין לא צוינה

    אסטרטגיה ממוקדת מול הצעות ענק בשוק

    שוק חוות השרתים בישראל חווה בתקופה האחרונה פריצה משמעותית, כאשר יזמים ומתחרים רבים הציפו את נגה (חברת ניהול מערכת החשמל) בבקשות חיבור בהיקפים עצומים של גיגוואטים. לעומת ההצפה הכללית בשוק, הגישה שמקדמת הקבוצה מתאפיינת בטקטיקה שקולה, ממוקדת וזהירה יותר.

    תכנון הפריסה נשען על חלוקה בין מרכז הארץ לדרומה, תוך ניצול יתרונות מובנים העומדים לרשות החברה:

    • בעלות על הקרקע: הסבת שטחים חקלאיים קיימים שבבעלות מהדרין לשימוש טכנולוגי עתיר תשואה.
    • זיקה לתחום האנרגיה: הסתמכות על הניסיון והפעילות הרחבה של קבוצת דלק בענף האנרגיה.
    • חוסן פיננסי: גב כלכלי איתן המאפשר התמודדות עם עלויות הקמה וחיבור של מיליארדי דולרים.

    המכשול הרגולטורי: עומס של 27 גיגוואט על הרשת

    על אף התוכניות והיקפי ההשקעה המתוכננים, מימוש ההקמה של חוות השרתים בנתניה ובאשקלון נתקל כעת במכשול מרכזי במישור הרגולטורי. העניין הציבורי והמסחרי המסיבי בתחום הוביל להגשת בקשות לחיבור לרשת החשמל בהיקף כולל של כ-27 גיגוואט - עומס חריג על רשת החשמל הארצית.

    בעקבות העומס שנוצר על המערכת, החליטה רשות החשמל לבלום בשלב זה מתן אישורים חדשים לחיבור מתקנים. כתוצאה מכך, קידום התוכניות של מהדרין וקבוצת דלק תלוי באופן ישיר בהכרעות העתידיות של רשות החשמל ובפתרונות שיימצאו לוויסות העומסים ברשת הארצית.

    למה זה חשוב לך

    התוכנית להקמת חוות שרתים בנתניה ובאשקלון מראה כיצד ענף הנדל"ן החקלאי והאנרגיה המקומי שואף להפוך לחלק מרכזי ממהפכת ה-AI העולמית. עם זאת, עצירת האישורים בשל עומס של 27 גיגוואט על רשת החשמל המקומית מוכיחה כי האתגר המרכזי של תעשיית הבינה המלאכותית בישראל בשנים הקרובות אינו רק גיוס הון והקמת מבנים, אלא היכולת של תשתיות הלאום לספק את אנרגיית העתק הנדרשת להפעלתם.

    האמור בכתבה זו מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לביצוע פעולות בניירות ערך. הנתונים מבוססים על מקורות גלויים ונכונים למועד פרסומם. הכותב/ת עשוי/ה להחזיק בניירות הערך המוזכרים. כל הפועל על סמך התוכן עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.

    שיתוף:
    האם אהבת את הכתבה?

    תגובות (0)

    טוען תגובות...

    רוצים לקבל עדכונים על עולם הבינה מלאכותית?

    הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו את החדשות ישירות למייל

    עוד בבינה מלאכותית

    לכל הכתבות