למרות מגבלות היצוא המחמירות והמאמצים של הממשל האמריקאי לחסום את גישתה של בייג'ינג לטכנולוגיות מתקדמות, כוח מחשוב הבינה המלאכותית של סין צפוי להכפיל את עצמו בשנים הקרובות - אך ברובו המכריע ימשיך להתבסס על רכיבים ותשתיות מתוצרת ארצות הברית.
על פי דוח חדש של מכון המחקר Institute for Progress (IFP) מוושינגטון, כ-65% מכלל קיבולת מחשוב ה-AI העומדת לרשות גורמים סיניים נשענת על שבבים שתוכננו בארצות הברית ועל גישה לעננים בינלאומיים. הממצאים ממחישים את הקושי המתמשך של סין לנתק את תעשיית הטכנולוגיה המקומית מהתלות בחברות אמריקאיות.
נתוני הצמיחה ומדד ה-H100
כדי למדוד ולהשוות את כוח המחשוב הזמין, מחברי הדוח השתמשו ביחידת מידה המכונה "שווה-ערך H100" (H100-equivalents), המבוססת על ביצועי מעבדי השרתים והגרפיקה של ענקית השבבים האמריקאית Nvidia. מדד זה מאפשר להעריך את סך כל משאבי המחשוב המיועדים לאימון והפעלת מודלים של בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיות שונות ומקורות שונים.
התחזית שמוצגת בדוח מצביעה על קצב גידול מהיר במיוחד בהיקף המחשוב העומד לרשות גורמים בסין: בשנת 2026 עומד כוח המחשוב הכולל של ישויות סיניות על כ-4.6 מיליון יחידות שוות-ערך H100. עד סוף שנת 2027, נתון זה צפוי לזנק לכ-8.8 מיליון יחידות שוות-ערך H100.
צמיחה זו ממחישה כי הביקוש האדיר למשאבי עיבוד בסין דוחף את החברות והמוסדות במדינה למצוא פתרונות להרחבת התשתיות שלהם, גם כאשר ערוצי האספקה הרשמיים חסומים בחלקם הגדול.
הדרכים העוקפות: מהברחות ועד גישה מרחוק לענן
הנתונים המפורטים בדוח מבוססים על ניתוח מקיף של כלל הערוצים שבאמצעותם משיגות חברות סיניות גישה לכוח מחשוב. המחקר לא הסתפק בספירת רכיבים שיוצרו באופן מקומי, אלא שיקלל ארבעה מקורות עיקריים:
ייצור מקומי: שבבים המפותחים ומיוצרים על ידי חברות סיניות.
ייבוא חוקי: רכיבים העומדים במגבלות היצוא האמריקאיות ומאושרים למכירה.
מעבדים מוברחים: שבבים מתקדמים המגיעים לסין בדרכים לא רשמיות תוך עקיפת הסנקציות.
גישה מרחוק לתשתיות ענן: שימוש בשרתים וחוות מחשוב הממוקמים מחוץ לגבולות סין.
אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע למשקלה ההולך וגדל של הגישה מרחוק לענן. על פי הנתונים, היקף כוח המחשוב שסין צורכת באמצעות רשתות ענן מעבר לים עומד השנה על כ-1 מיליון יחידות שוות-ערך H100. נתון זה צפוי לתפוח בצורה ניכרת ולהגיע לכ-2.8 מיליון יחידות עד סוף שנת 2027. גישה זו מאפשרת לחברות סיניות לאמן מודלים מתקדמים על גבי התשתיות האמריקאיות החזקות ביותר, מבלי להחזיק פיזית ברכיבים עצמם בתוך שטחי המדינה.
פער התשתיות מול פער הביצועים
המחקר מציג תמונה מורכבת של יחסי הכוחות הטכנולוגיים בין שתי המעצמות. מצד אחד, ארצות הברית שומרת על יתרון עצום ועמוק בכל הנוגע למשאבי מחשוב המיועדים לאימון מודלים של בינה מלאכותית. על פי הדוח, היתרון האמריקאי בתחום זה גדול פי 16 מזה של סין, פער המשקף את הריכוז האדיר של חוות שרתים ושבבים מתקדמים בשטח ארה"ב ובידי חברות אמריקאיות.
מנגד, הדוח חושף פער אסימטרי מפתיע בין היקף התשתיות לבין האיכות של המודלים המפותחים. למרות הפער של פי 16 במשאבי המחשוב, המודלים המובילים של בינה מלאכותית שפותחו בסין מפגרים אחרי המקבילים האמריקאיים המובילים בפער קטן יחסית של כ-6.5 חודשים בלבד.
פער זמנים מצומצם זה מעיד על כך שהחברות והחוקרים בסין מצליחים למקסם את יעילות השימוש במשאבים העומדים לרשותם. באמצעות אופטימיזציה של תהליכי אימון, ניצול יעיל של גישה מרחוק לעננים זרים ושילוב מעבדים מכל הערוצים הנגישים, סין מצליחה לשמור על דופק טכנולוגי קרוב מאוד לקו החזית הגלובלי, בדיוק בתקופה שבה המאבק על השליטה בתחום ה-AI הופך לזירה המרכזית בעימות הכלכלי והטכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג.
עדכון · 24.10.2026, 13:50
חברת הסייבר הישראלית Lava זיהתה 32 שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מדגם Nvidia Blackwell Ultra B300 בשימוש חברת התקשורת הממשלתית China Telecom. יצוא שבבים אלו לסין אסור כחלק מהסנקציות האמריקאיות, והם אותרו באמצעות כלי ניטור של אנבידיה שהושאר חשוף ברשת ללא סיסמה.
גילוי זה מציג ראיה ישירה לפעילותו של שוק שחור משגשג: שרת המכיל שמונה שבבי Blackwell Ultra B300 נמכר בסין בכ-7 מיליון יואן (כ-940 אלף אירו) - כפול ממחירו בארצות הברית. במקביל, רשויות החוק בטייוואן הגישו כתבי אישום נגד תשעה מעורבים ברשת הברחה שהעבירה שרתים עם שבבים אלו לסין דרך יפן, אינדונזיה והונג קונג.
בתגובה לדיווחים על זליגת הציוד, בחברת אנבידיה ממעיטים בחשיבות התופעה וטוענים כי היקף הציוד המוברח זניח ומהווה "פחות מחצי אחוז" בלבד מכלל השבבים שבמחזור.
למה זה חשוב לך
המרוץ הטכנולוגי בין ארה"ב לסין משפיע ישירות על קצב ההתפתחות של כלי בינה מלאכותית שבהם משתמשים גם בישראל, מכיוון שרוב התשתית העולמית עדיין מבוססת על שבבי אנבידיה. חשיפת הברחות שבבים דרך רשתות בינלאומיות מדגימה עד כמה קשה לאכוף סנקציות טכנולוגיות בעולם גלובלי, ומה המשמעות עבור חברות ישראליות העובדות עם שותפים בינלאומיים. בנוסף, מעורבותה של חברת סייבר ישראלית (Lava) בחשיפת הפרשה ממחישה את מעמדה של ישראל כשחקן משמעותי בזיהוי איומי אבטחת מידע גלובליים. ככל שהתחרות הטכנולוגית בין המעצמות מתחדדת, גם משתמשי קצה וחברות הייטק בישראל עלולים להרגיש את ההשפעה - הן במחירי החומרה והן בזמינות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
קראו גם: בנק אמריקאי קיצר זמן אישור הלוואות מ-60 יום לשבוע באמצעות AI · חלופה מוזלת לאנבידיה: סטארטאפ סיני מציג מחשב AI בצריכת 40 ואט
