אחד המיתוסים הגדולים של עידן הטכנולוגיה והמדע הוא שחדשנות נולדת מרעיון נועז בודד. אולם בריאיון שנערך עמו לרגל יציאת ספרו החדש, "המנוע הבלתי נראה: מדוע החדשנות חומקת משליטה" (The Invisible Engine: Why Innovation Evades Control), מציע פרופ' יוג'ין פיצג'רלד (Eugene Fitzgerald) ממעבדות המדע וההנדסה של חומרים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) זווית שונה לחלוטין. על פי הדיווח ב-MIT News, פיצג'רלד טוען כי חדשנות אינה אירוע נקודתי, אלא תהליך מתמשך ומורכב של סנכרון בין טכנולוגיה, יישום מעשי ודרישות שוק - תהליך שאינו נשמע לנוסחאות פשוטות.
הספר נכתב מתוך ניסיון של עשרות שנים בהובלת תוכניות מחקר בינלאומיות, בהן הברית בין MIT לסינגפור (SMART) והתוכנית המשותפת עם מכון מסדאר, ומבקש לבחון מחדש כיצד חברה צריכה להשקיע במחקר ופיתוח.
"המנוע הבלתי נראה": אי-ודאות כמקור לרווח
פיצג'רלד ביסס את תפיסתו גם על הניסיון המעשי שלו בתעשייה. בשנות ה-90, בעת שעבד במעבדות בל (AT&T Bell Laboratories), היה שותף לפיצוח טכנולוגיית הסיליקון המתוח (strained silicon) - פיתוח קריטי שאפשר מאוחר יותר לתעשיית השבבים להמשיך ולהרחיב את חוק מור (Moore's Law). בהמשך עבר ל-MIT, הקים חברת הזנק (Start-up) והגיע להסדר משפטי מול חברת Intel סביב סכסוך פטנטים, כאשר התעשייה כולה הבינה את נחיצות הטכנולוגיה.
המונח "המנוע הבלתי נראה", המעניק לספר את שמו, מתאר אינטליגנציה קולקטיבית ומבוזרת של גורמים בשוק המייצרים "הפתעה" (Surprise) כלכלית. פיצג'רלד מסתמך על תפיסתו של הכלכלן פרנק נייט (Frank Knight) מתחילת המאה ה-20:
"היזם נוטל על עצמו אי-ודאות. הוא מביא משהו חדש לעולם מבלי לדעת בדיוק מה יתרחש, והגמול שלו הוא ההפתעה - העובדה שכולם מופתעים מכך שאנשים רוצים את המוצר ומכך שפריצת הדרך אפשרית."
שלושת מסלולי ההשקעה במחקר
על פי פיצג'רלד, אחת הטעויות השכיחות ביותר בקרב מקבלי החלטות ומשקיעים היא היחס האחיד לכל סוגי ההשקעה במחקר ופיתוח. בספרו הוא מחלק את ההשקעות לשלוש קטגוריות נפרדות:
- מדע אלטרואיסטי (Altruistic Science): השקעה במוסדות אקדמיים שמטרתה המרכזית היא הכשרת אנשים משכילים. מחקר זה אינו מתבצע בהקשר של השוק החופשי, ועל פי פיצג'רלד, התשואה הכלכלית הישירה ממנו לאורך השנים היא למעשה אפסית.
- מחקר אסטרטגי (Strategic Research): מחקר המכוון ליעד מוגדר מראש, כמו פיתוח מטוס קרב מתקדם מדגם F-35. במסלול זה, הגורם המזמין (כמו הממשלה) מוציא את השיקול הכלכלי הישיר מהמשוואה, אך נדרש להתמודד עם אי-ודאות טכנולוגית רחבה על פני מספר תחומים במקביל.
- חדשנות יסודית (Fundamental Innovation): מסלול המשתרע על פני טווח זמן של 10 עד 20 שנה, שמטרתו לחבר בין מחקר לצמיחה כלכלית. מסלול זה מורכב משלושה משתנים שחייבים לפעול במקביל: טכנולוגיה (מה אפשרי מבחינה פיזיקלית), יישום (איך לבנות ולספק את המוצר) ושוק (מי יאמץ את הפיתוח ולמה).
| סוג ההשקעה | מטרת על | מאפיין מרכזי | תשואה כלכלית ישירה |
|---|---|---|---|
| מדע אלטרואיסטי | הכשרת הון אנושי משכיל | מנותק מאילוצי השוק | כמעט אפסית |
| מחקר אסטרטגי | מיקוד ביעד מוגדר (כדוגמת F-35) | ללא שיקול כלכלי של לקוח יחיד | נמדדת בהשגת היעד |
| חדשנות יסודית | צמיחה כלכלית ארוכת טווח | שילוב טכנולוגיה, יישום ושוק | גבוהה (באמצעות "הפתעה") |
הון אנושי בתצורת T והשלכות לתעשייה
כדי לאפשר לחדשנות יסודית להתרחש, פרופ' פיצג'רלד מציע להקים "מקומות שלישיים" (Third Places) - מסגרות מחקריות משותפות לאקדמיה, לתעשייה ולממשלה. מסגרות אלו מאפשרות לחוקרים ולסטודנטים להתפתח כבעלי כישורים בתצורת T (T-shaped): עומק מקצועי וטכנולוגי בתחום מסוים, לצד רוחב אופקים והבנה מעשית בעולם העסקים והכלכלה.
משמעות לשוק ההייטק הישראלי
עבור תעשיית ההייטק הישראלית ומרכזי הפיתוח הפועלים בארץ, המודל של פיצג'רלד מציג תזכורת חיונית. ישראל, הנסמכת באופן הדוק על מעבר מהיר של טכנולוגיות מהאקדמיה לחברות הזנק, נתקלת לא פעם בפער שבין מחקר בסיסי במעבדה לבין הצרכים האמיתיים של השוק העולמי. אימוץ תפיסת "החדשנות היסודית" והקמת מסגרות מחקר משותפות וארוכות טווח, עשויים לסייע לחברות ישראליות ולמוסדות אקדמיים מקומיים לגשר על הפער שבין תגלית מדעית ליצירת ערך כלכלי בר-קיימא.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.