בשנים האחרונות ליווה את פריצת הבינה המלאכותית הגנרטיבית (Generative AI) חשש כבד מפני גל פיטורים המוני שימחק מיליוני משרות. אולם, מחקר חדש של חברת ההשקעות אפולו (Apollo) מציג זווית שונה ומפתיעה על המתרחש בשוק העבודה. על פי הדיווח ברשת Bloomberg, ההשפעה הראשונית והמשמעותית ביותר של טכנולוגיות הבינה המלאכותית מתבטאת כעת בבלימת גידול השכר של העובדים, ולא בצמצום היקף המועסקים.
הכלכלן הראשי של אפולו, טורסטן סלוק (Torsten Slok), בחן מאות משלחי יד שונים כדי להעריך כיצד משפיעה החשיפה לטכנולוגיות החדשות על שוק העבודה. הנתונים שנאספו מראים כי במקצועות שבהם החשיפה ל-AI היא הגבוהה ביותר, נרשמה האטה ברורה בקצב צמיחת השכר. מנגד, ההשפעה על היקף התעסוקה הכולל נותרה עד כה קטנה יחסית.
שחיקה בשכר במקום גלי פיטורים המוניים
ממצאי המחקר של אפולו משרטטים תמונה מורכבת של שוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית. במקום תרחיש בלהות שבו מעסיקים ממהרים לפטר עובדים בהמוניהם ולהחליפם במערכות אוטומטיות, החברות בוחרות כעת בנתיב מרוכך יותר אך בעל השפעה עמוקה: ריסון העלאות השכר.
"נתונים ראשוניים משוק העבודה מצביעים על כך שההשפעה הראשונה של הבינה המלאכותית מופיעה יותר בתלושי השכר מאשר ברשימות המועסקים", ציין טורסטן סלוק בדיווח של Bloomberg.
המחקר מראה כי עובדים בתפקידים החשופים ביותר לכלים מתקדמים אינם מאבדים את מקום עבודתם בהמוניהם, אך כוח המיקוח שלהם במשא ומתן על השכר נחלש. הנה כמה מנתוני המפתח העולים מהמחקר:
- האטה בצמיחת השכר: מקצועות בעלי חשיפה גבוהה ל-AI מציגים קצב גידול שכר נמוך בהשוואה לממוצע.
- יציבות יחסית בתעסוקה: ההשפעה על שיעורי האבטלה או הפיטורים הישירים במקצועות אלו נותרה מתונה ביותר.
- הסתגלות ארגונית: חברות מעדיפות לנצל את הבינה המלאכותית להגדלת התפוקה מבלי להגדיל באופן חריג את תקציבי השכר.
האצה בהקמת עסקים ודינמיקה חדשה בשוק
לצד השחיקה בקצב גידול השכר, סלוק מציין כי התמונה הכוללת עדיין מתגבשת וכוללת גם מגמות חיוביות ומבטיחות עבור המשק. הטכנולוגיה החדשה אינה רק משנה את מבנה העלויות של מעסיקים קיימים, אלא גם מתפקדת כמנוע צמיחה ליזמות.
על פי הניתוח של אפולו, הבינה המלאכותית מסייעת לתדלק שיא בהקמת עסקים חדשים. הכלים החדשים מאפשרים ליזמים ולצוותים קטנים להקים חברות ולהגיע לביצועים שבעבר דרשו משאבים אנושיים ופיננסיים אדירים. דינמיקה זו עשויה ליצור מקומות עבודה חדשים בעתיד ולהפוך את הכלכלה כולה לפעילה ולגמישה יותר.
אתגרי הניהול: בין אוטומציה, פיטורים והכשרה מחדש
המגמות שנצפו במחקר משקפות את ההחלטות הניהוליות שמקבלים מנהלים בארגונים בימים אלה. דיאן גרסון (Diane Gherson), לשעבר מנהלת משאבי האנוש הראשית בחברת IBM, הסבירה בראיון ל-Bloomberg כי חברות נמצאות כעת בעיצומו של תהליך קבלת החלטות אסטרטגי לגבי אופן השילוב של הבינה המלאכותית.
גרסון ציינה כי ארגונים בוחנים באופן מפורט:
- זיהוי משימות לאוטומציה: אילו תהליכי עבודה ומשימות רוטיניות ניתן להעביר לאחריות המחשב.
- הכשרה מחדש (Reskilling): אילו עובדים ניתן להכשיר מחדש כדי שיוכלו לעבוד לצד כלי AI ולספק ערך מוסף גבוה יותר.
- מקור החיסכון הכלכלי: האם החיסכון בעלויות יושג באמצעות פיטורים ישירים, האטה בקצב הגיוסים החדשים, או השקעה בהכשרת העובדים הקיימים.
לדבריה, הבחירה בין האטה בגיוסים לבין פיטורים או הכשרה מחדש משתנה מחברה לחברה, אך כולן מחפשות את הדרך לתרגם את הטכנולוגיה להתייעלות כלכלית.
השלכות על תעשיית ההייטק הישראלית
לממצאים אלה יש משמעות ישירה גם עבור שוק ההייטק הישראלי, המתאפיין ברמת חשיפה גבוהה במיוחד לטכנולוגיות מתקדמות. מעסיקים וחברות הזנק (Startups) בישראל, המתמודדים עם אתגרים כלכליים בשנים האחרונות, עשויים לאמץ דפוס דומה.
בעוד שהחשש הראשוני בהייטק הישראלי התמקד בגלי פיטורים רחבים כתוצאה מכניסת ה-AI, הנתונים מצביעים על תרחיש של מעבר להאטה בעליית השכר, בעיקר בתפקידי פיתוח ותמיכה בדרגות זוטרות או כאלה הניתנים לאוטומציה קלה. במקביל, הנמכת חסמי הכניסה להקמת מיזמים חדשים הודות ל-AI עשויה להמשיך ולעודד יזמות טכנולוגית חדשה בישראל.
האמור בכתבה זו מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לביצוע פעולות בניירות ערך. הנתונים מבוססים על מקורות גלויים ונכונים למועד פרסומם. הכותב/ת עשוי/ה להחזיק בניירות הערך המוזכרים. כל הפועל על סמך התוכן עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.