הבינה המלאכותית (AI) הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד משגרת היומיום - מכתיבת הודעות דוא"ל ועד לסיכום מסמכים מורכבים. אולם מחקר חדש מגלה כי הכלים הדיגיטליים הללו תופסים מקום מרכזי גם בצמתים המרכזיים ביותר של הדמוקרטיה. סקר מקיף שערכה קבוצת גיאוקרטוגרפיה עבור איגוד האינטרנט הישראלי, בקרב מדגם מייצג של 1,005 נשאלים בציבור הישראלי, מעלה כי אחד מכל ארבעה ישראלים (25%) שוקל להשתמש במערכות בינה מלאכותית או בשירותים מקוונים אחרים כדי לקבל החלטה למי להצביע בבחירות.
לצד נכונות זו להסתמך על טכנולוגיה מתקדמת בעת גיבוש העמדה הפוליטית, נתוני הסקר מציגים תמונה קודרת בכל הנוגע לאמינות המידע במרחב המקוון: רוב מוחץ של הציבור נחשף לתוכן כוזב, לחשבונות מזויפים ולשימוש פוגעני בטכנולוגיה, ומביע חשש עמוק מהשלכותיה של הדיסאינפורמציה על השיח הציבורי.
תמונת מצב מדאיגה במרחב המקוון
השימוש הגובר בטכנולוגיה במערכות בחירות מתרחש במקביל להצפה של מידע מטעה ברשתות החברתיות ובפלטפורמות הדיגיטליות. מהממצאים עולה כי שיעור ניכר מכלל האוכלוסייה נתקל בתופעות פסולות ברשת באופן תדיר:
- מידע כוזב: 71% מהמשיבים ציינו כי נתקלו לעיתים קרובות או מדי פעם במידע מוטעה או שקרי הנוגע למערכת הבחירות. לעומתם, רק כ-15% העידו כי לא נחשפו למידע כזה כלל.
- חשבונות מזויפים והתחזות: 56.8% מהנשאלים דיווחו כי נתקלו בפרופילים מזויפים ובניסיונות התחזות ברשתות החברתיות.
- שימוש פוגעני ב-AI: 48.2% מהציבור העידו כי נחשפו לשימוש בכלי בינה מלאכותית לצורך השמצה או פגיעה באדם אחר, כאשר 25.6% נוספים נחשפו לכך לעיתים רחוקות.
ההצפה של התכנים הפוגעניים והכוזבים יוצרת תחושת איום ממשית בקרב הציבור: 69% מהנשאלים ציינו כי הם חוששים במידה רבה או רבה מאוד מכך שהשיח הפוליטי הטעון ברשת יסלים ויגלוש לגלי אלימות נוספים במרחב הדיגיטלי.
| מדד חשיפה ותחושות בציבור | אחוז המשיבים |
|---|---|
| חשיפה למידע כוזב בסביבת הבחירות | 71% |
| חשש מהחמרת האלימות ברשת בעקבות השיח הפוליטי | 69% |
| חשיפה לחשבונות מזויפים והתחזויות | 56.8% |
| חשיפה לשימוש ב-AI לצורך פגיעה או השמצה | 48.2% |
תופעה שחוצה מחנות פוליטיים
ממצאי המחקר מוכיחים כי החשיפה לתכנים מסולפים ולדיסאינפורמציה אינה מוגבלת לצד מסוים של המפה הפוליטית. הנתונים מצביעים על חלוקה דומה למדי בין המחנות השונים:
- מחנה הימין: 73.3% מהמזדהים עמו דיווחו כי נחשפו למידע כוזב לעיתים קרובות או מדי פעם.
- מחנה המרכז: 69.5% מהמשיבים חוו חשיפה דומה.
- מחנה השמאל: 68.9% מהמזדהים עם גוש זה נחשפו אף הם לתופעה.
ההסכמה הרחבה בין המחנות השונים מדגישה כי בעיית האמינות במרחב המקוון היא אתגר רוחבי המשפיע על הציבור כולו, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות.
מנוע חיפוש - לא סמכות מוסרית
נוכח הממצאים, מזהירים באיגוד האינטרנט הישראלי מפני הסתמכות עיוורת או לא מבוקרת על צ'אטבוטים ומודלי שפה גדולים (LLM) בקבלת החלטות פוליטיות. המומחים מסבירים כי הגם שמערכות בינה מלאכותית מסוגלות לסייע בריכוז מידע, השוואה בין מצעים והבנת מחלוקות, אין לראות בתשובותיהן המלצה אובייקטיבית או מקור מוסמך להכרעה בקלפי.
בין הסכנות המרכזיות בשימוש ב-AI להכרעות פוליטיות מצוינות הישענות על נתונים ישנים או מוטעים, השמטת הקשר היסטורי או פוליטי חיוני, ואף תופעה של "הזיות" (Hallucinations) - שבהן המערכת ממציאה עובדות, ציטוטים או מקורות מידע שנראים אמינים ממבט ראשון.
הארגון פרסם מדריך מיוחד להתמודדות עם מידע כוזב, ובו המלצות למשתמשים:
- הימנעו משאלות קובעות: אל תשאלו את ה-AI "למי כדאי להצביע?", אלא השתמשו בו ככלי להשוואת עמדות בלבד.
- בקשו מקורות: דרשו מהמערכת לספק מקורות לטענותיה והפרידו בין עובדות לבין פרשנות.
- בדיקה עצמאית: פתחו את הקישורים והמקורות בעצמכם כדי לוודא שהם קיימים, מעודכנים ומדויקים.
"כלי AI יכולים לעזור לנו להבין את הסוגיות שעל הפרק ולהשוות בין עמדות של מפלגות ומועמדים, אבל אסור להסתמך עליהם בעיניים עצומות," מסבירה ד"ר שקד דברן זיוון, רכזת אוריינות ומוגנות ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי. "חשוב לבדוק את המקורות, להצליב מידע, לחשוב באופן ביקורתי - ובסוף לגבש את העמדה בעצמנו".
למה זה חשוב לך
השימוש הגובר בבינה מלאכותית לקבלת החלטות אזרחיות ממחיש עד כמה הכלים הללו משפיעים על החברה הישראלית, אך הוא דורש מאיתנו זהירות מוגברת. בעוד מערכות AI יכולות לייעל את תהליך איסוף המידע והשוואת המצעים, הסתמכות עיוורת עליהן עלולה לייצר הטיה ולחשוף אתכם לתכנים כוזבים ול"הזיות" של המודלים. אימוץ ספקנות בריאה, הצלבת מקורות ובדיקת הנתונים באופן עצמאי הם כלים הכרחיים לכל משתמש כיום - במיוחד בתקופות רגישות.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.