חברת הבינה המלאכותית Anthropic ניצבת בפני מאבק משפטי דרמטי ומורכב במיוחד. חברות המוזיקה הענקיות Sony Music Publishing ו-Warner Chappell הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בצפון קליפורניה נגד החברה, תוך שילוב צעד יוצא דופן: הכללתם האישית של מנכ"ל החברה, דאריו אמודאי (Dario Amodei), והמייסד השותף בנג'מין מאן (Benjamin Mann), כנתבעים בתיק. התביעה מתמקדת בשימוש שנעשה במילות שירים מוגנות בזכויות יוצרים לצורך אימון סדרת מודלי השפה הגדולים (LLM) של החברה, קלוד (Claude). התובעות דורשות להביא את התיק למשפט מול חבר מושבעים ומבקשות לקבוע פיצויים מוגדלים שעלולים להגיע לסכומי עתק.
הורדת תכנים מארכיונים פיראטיים בהיקף נרחב
בכתב התביעה החריף שהוגש לבית המשפט, מאשימות מוציאות לאור של המוזיקה את אנתרופיק בניהול מהלך נרחב של:
"קמפיין חצוף של הורדת קבצים בטורנטים, סריקה והורדה בלתי חוקית של יצירות מוגנות בזכויות יוצרים בקנה מידה המוני."
לפי טענות התובעות, החברה לא פנתה לקבלת רישיונות כחוק, אלא שאבה את הטקסטים של השירים מתוך מאגרים פיראטיים מוכרים ברשת, ובהם Library Genesis ו-Pirate Library Mirror.
רשימת היצירות הארוכה המוזכרת בתביעה כוללת כמה מלהיטי הענק הגדולים בהיסטוריה של המוזיקה, ובהם:
- "Eye of the Tiger"
- "Hallelujah"
- "September"
- "Livin' On a Prayer"
- "Great Balls of Fire"
- יצירות מוזיקליות של אמניות מובילות כמו מריה קארי (Mariah Carey) וטיילור סוויפט (Taylor Swift).
בגין כל יצירה מוגנת שנעשה בה שימוש באימון המודלים, דורשות חברות המוזיקה פיצוי סטטוטורי מרבי של עד 150,000 דולר. תקרת פיצוי זו מיועדת בחוק האמריקאי למקרים של הפרה מכוונת של זכויות יוצרים, והיא מציגה את הרף הגבוה ביותר שאותו יכול בית משפט לפסוק.
הפער בין דרישת הפיצוי לפשרות העבר
השימוש באותם מאגרים פיראטיים אינו חדש עבור אנתרופיק. אותם ארכיונים בדיוק עמדו במרכזה של תביעת הענק שהוגשה נגדה בעבר על ידי סופרים, אשר הסתיימה בהסדר פשרה בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד דולר.
עם זאת, קיים פער עצום בין דרישת הפיצוי המרבית בתביעה הנוכחית לבין הסכומים שנפסק בפועל במסגרת פשרות קודמות בתעשייה:
| פרמטר | דרישת התביעה הנוכחית (מוזיקה) | הפשרה בתביעת הסופרים הקודמת |
|---|---|---|
| פיצוי מרבי מבוקש ליצירה | עד $150,000 | כ-$3,000 |
| חלוקה בפועל לכל צד | טרם נקבעה (בדיון משפטי) | כ-$1,500 לכותב / $1,500 למו"ל |
| מנגנון הכרעה | תביעה למשפט מושבעים | הסדר פשרה מוסכם |
הפער בין סכום הפיצוי המקסימלי לבין סכומי הפשרה בפועל משקף את מרחב התמרון והמשא ומתן בין הנתבעים לתובעים. בעוד שדרישת 150,000 הדולרים היא עמדת פתיחה משפטית אגרסיבית, הפשרות שנחתמו בעבר מציגות מציאות כלכלית שונה.
התקדים האירופי: פסיקת מינכן וחוק ה-AI
בעוד שההליך המשפטי בקליפורניה נמצא בראשיתו, בתי המשפט באירופה כבר החלו לספק תשובות לסוגיות דומות. בנובמבר 2025 פסק בית המשפט המחוזי במינכן בתיק שהתנהל נגד חברת OpenAI, וקבע כי שמירה ושינון של מילות שירים בתוך מודל בינה מלאכותית מהווים עבירה של העתקה ושיכפול. כמו כן, נקבע כי פלט של המודל המציג את מילות השירים נחשב לתקשורת פומבית המפרה זכויות.
בית המשפט הגרמני דחה את הטענה כי חריג כריית טקסט ונתונים (TDM) מגן על פעילות כזו, וקבע כי שינון קבוע בתוך המודל חורג מניתוח זמני בלבד. מעבר לכך, נקבע כי החריג אינו תקף כאשר בעלי הזכויות הודיעו על סירובם (Opt-out), או כאשר המידע נלקח ממקורות שלא הייתה אליהם גישה חוקית מלכתחילה - ומאגר פיראטי אינו נחשב לגישה חוקית.
במקביל, חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (EU AI Act) מחייב מפתחי מודלים לשימוש כללי להחזיק במדיניות זכויות יוצרים שקופה ולפרסם סיכום מפורט של הנתונים ששימשו לאימון, תחת פיקוח של יחידת אכיפה בבריסל. מציאות זו יוצרת אסימטריה יסודית: בעוד שבארה"ב בעלי זכויות נאלצים לפנות לערכאות משפטיות כדי לגלות אילו יצירות נלקחו מהם, באירופה החוק מחייב את החברות לספק מידע זה מראש.
למה זה חשוב לך
הכללתם האישית של מנכ"ל אנתרופיק והמייסד השותף בתביעה מסמנת עליית מדרגה משמעותית בסיכון המשפטי שנוטלים מנהלים ויזמים בתחום הבינה המלאכותית. עבור חברות הייטק וסטארט-אפים בישראל המפתחים מודלים המבוססים על דאטה חיצוני, מדובר בתזכורת חדה לכך שהסתמכות על מאגרי מידע שנויים במחלוקת עלולה להוביל לתביעות עתק ולחשיפה משפטית אישית של המייסדים. בנוסף, ההתפתחויות המשפטיות בארה"ב ובאירופה עשויות להשפיע על תנאי השימוש ועל עלויות הרישוי של כלי AI מובילים המשמשים את התעשייה המקומית.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.