התרחבות היכולות של טכנולוגיות בינה מלאכותית ג'נרטיבית מביאה עמה גם איומי אבטחה ופרטיות. חברת אבטחת המידע ESET מזהירה מפני העלייה החדה בשימוש באפליקציות ובאתרי "הפשטה" (Nudify), המאפשרים להפוך תמונות תמימות של אנשים לבושים לתכנים אינטימיים ומזויפים בעלי אופי מיני. הכלים הללו, המבוססים על טכנולוגיית דיפ-פייק (Deepfake), אינם דורשים פריצה לחשבונות פרטיים או להשגת תמונות עירום מקוריות; די בתמונה גלויה שהועלתה לרשתות החברתיות כדי לייצר תמונה או סרטון שנראים אמיתיים לחלוטין, ללא ידיעת האדם המופיע בהם או הסכמתו.
181 אתרים ומיליוני מבקרים בחודש
היקפה של תעשיית התכנים המזויפים נחשף במחקר בינלאומי של מכון מחקר הדיאלוג האסטרטגי (Institute for Strategic Dialogue), שנערך בתמיכת מכון בטיחות הבינה המלאכותית הבריטי (AI Security Institute). המחקר איתר 181 אתרים פעילים המציעים שירותי יצירה של תמונות אינטימיות מזויפות.
מנתוני תנועת הגולשים עולה כי אתרים אלו ריכזו יחד נפח תנועה של למעלה מ-40 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש. הנתונים הללו משקפים מדידת כניסות לאתרים ולא נתון ישיר של מספר הקורבנות, אך הם מצביעים על ביקוש רחב. בנוסף, מיליוני ביקורים נוספים הגיעו אל האתרים הללו דרך פלטפורמות ורשתות חברתיות מרכזיות, ובהן X ו-YouTube.
חשיפת בני נוער לתופעה הולכת וגוברת אף היא. מחקר שפרסם ארגון Common Sense Media ביולי 2026, בהשתתפות 1,314 בני נוער בארצות הברית בגילאי 13 עד 17, הציג נתונים מדאיגים:
- 44% מבני הנוער העידו כי נחשפו לתוכן מיני שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.
- כמעט רבע מהנחשפים נתקלו בתוכן שהציג אותם עצמם או אדם המוכר להם באופן אישי.
- 18% מכלל המשיבים ציינו כי יצרו בעצמם תוכן מיני מבוסס AI או מכירים מישהו שביצע זאת.
סכנת סחיטה, הטרדה ופגיעה בתדמית
הקלות שבה ניתן לייצר תמונות אינטימיות מזויפות מייצרת סיכונים קשים של הטרדה, השפלה, בריונות ברשת ואף ניסיונות סחיטה כספית. הפגיעה אינה מוגבלת למרחב הדיגיטלי, והיא משפיעה ישירות על חייהם האישיים והמקצועיים של הקורבנות.
אלכס שטיינברג, מנהל מוצרי ESET בחברת קומסקיור, הדגיש את חומרת התופעה:
העובדה שהתמונה נוצרה באמצעות AI ולא צולמה במציאות לא הופכת את הפגיעה לפחות חמורה.
שטיינברג מזהיר כי ברגע שתמונה פוגענית מופצת לחברים, למעגל המשפחתי או לקולגות במקום העבודה, הנזק התדמיתי והנפשי עלול להיות משמעותי וקשה מאוד לבלימה.
האיום כבר הגיע גם למערכת החינוך בישראל. באפריל 2025 נחשד תלמיד בחטיבת ביניים בהרצליה בכך שאסף תמונות של תלמידות ומורה מרשתות חברתיות, עיבד אותן באמצעות כלי AI כך שייראו עירומות, והפיץ אותן תחת זהות בדויה. המקרה הועבר לטיפול גורמי המקצוע בעירייה ובמשרד החינוך.
האחריות הפלילית ודרכי הטיפול במידע
החוק בישראל מתייחס בחומרה רבה להפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה, גם כאשר מדובר בתכנים שיוצרו או עובדו באמצעות בינה מלאכותית. מעשים אלו נכללים תחת החוק למניעת הטרדה מינית (המכונה "חוק הסרטונים"), והעונש המרבי עליהם עשוי להגיע ל-5 שנות מאסר. החוק קובע כי אחריות פלילית חלה לא רק על יוצר התמונה המזויפת, אלא גם על מי שמעביר ומפיץ אותה הלאה.
כדי להתמודד עם הפצה של תכנים פוגעניים, מומלץ לשמור ראיות ולדווח למשטרה. כיום קיימים שירותים ייעודיים לבגירים המיועדים לאיתור והסרה של עותקי תמונות אינטימיות מפלטפורמות מוכרות, לצד אפשרות להגיש למנוע החיפוש גוגל בקשה להסרת התכנים מתוצאות החיפוש. בישראל פועל גם מוקד 105 לטיפול בפגיעות בקטינים ברשת. עם זאת, מומחי האבטחה מבהירים כי אף כלי אינו יכול להבטיח מחיקה מלאה ומוחלטת של המידע מכל רחבי הרשת.
למה זה חשוב לך
התפשטות אפליקציות הדיפ-פייק ממחישה כיצד תמונות פרופיל ומידע גלוי ברשתות החברתיות הופכים לסיכון אבטחתי ותדמיתי ממשי. עבור משתמשים וארגונים כאחד, הבנת היקף האיום והכרת הכלים המשפטיים והטכנולוגיים להסרת תכנים חיוניות להגנה על הפרטיות והתדמית במרחב הדיגיטלי.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
