כתב אישום פדרלי חמור הוגש בארצות הברית נגד זוהר פנחסי, מנכ"ל ובעלים של חברת MonsterCloud העוסקת בשחזור מידע ממתקפות כופרה (Ransomware), בטענה שהונה עשרות ארגונים וחברות שנפלו קורבן למתקפות סייבר. על פי כתב האישום, החברה הבטיחה ללקוחותיה כי היא משתמשת בטכנולוגיית פענוח ייחודית ובלעדית כדי לחלץ את המידע המוצפן שלהם ללא העברת כספים לעברייני הסייבר. בפועל, כך טוענת התביעה, החברה פנתה בסתר להאקרים, שילמה להם את דרישות הכופר לקבלת מפתחות הפענוח, ולאחר מכן גבתה מהלקוחות סכומי עתק מנופחים.
פנחסי, בן 50, המוכר גם תחת השמות "זאק סילבר" ו"זאק גרין", נעצר לאחר שהסגיר את עצמו לרשויות, הופיע בבית המשפט הפדרלי בברוקלין וכפר בכל ההאשמות נגדו. הוא שוחרר בערבות של 2 מיליון דולר. כתב האישום, שהוגש על ידי חבר מושבעים גדול במחוז המזרחי של ניו יורק, כולל סעיף אחד של קשר לביצוע הונאה באמצעים אלקטרוניים (Wire Fraud) ושני סעיפים של הונאה אלקטרונית בגין מנגנון ההונאה שפעל מיוני 2018 ועד יוני 2023. אם יורשע, פנחסי צפוי לעונש מרבי של עד 20 שנות מאסר.
מנגנון ההונאה: תשלום בסתר ורווחים מופרזים
חברת MonsterCloud, שפעלה ממדינת פלורידה, הציגה את עצמה בשוק כפתרון טכנולוגי מתקדם המאפשר למחוק את איומי הכופרה ולהשיב קבצים נעולים מבלי לממן ארגוני פשיעה. אולם, בכתב האישום נטען כי לחברה לא היו כלל כלים טכנולוגיים עצמאיים לפענוח המידע. במקום זאת, השלב הראשון בטיפול של החברה ברוב אירועי הסייבר היה יצירת קשר ישיר עם מפעילי הכופרה, תשלום דרישות הכופר, ושימוש במפתחות שסופקו על ידי התוקפים כדי לשחרר את הקבצים.
בחלק מחוזי השירות של החברה צוין כי ייתכן שתידרש תקשורת עם עברייני הסייבר אם לא יימצא פתרון טכנולוגי אחר, אך התובעים טוענים כי הפנייה לתוקפים לא נעשתה כצעד אחרון, אלא כשיטת העבודה המרכזית והראשונית. כדי לשכנע את הקורבנות ביכולותיה הטכנולוגיות, עשתה החברה שימוש בקבצים מדגמיים שפוענחו על ידי ההאקרים כ"הוכחת חילוץ", תוך שהיא מציגה אותם ללקוחות כתוצר של הטכנולוגיה הבלעדית שלה.
במהלך חמש השנים שבהן פעלה השיטה, פנחסי ושותפיו תיווכו העברות של מעל 8 מיליון דולר בתשלומי כופר ישירים להאקרים. במקביל, גבתה החברה ממאות חברות וארגונים בארצות הברית ובקנדה סכום כולל של מעל 19 מיליון דולר עבור שירותי השחזור והתגובה לאירועים.
פערים של מאות אחוזים במחיר החילוץ
כתב האישום מציג דוגמאות ספציפיות הממחישות את פערי המחירים ואת הרווחים שהפיקה החברה מהלקוחות:
מקרה ראשון: החברה שילמה להאקרים כופר בסך של כ-8,200 דולר, אך חייבה את הקורבן בסכום של כ-150,000 דולר עבור שירותי החילוץ.
מקרה שני: החברה העבירה לתוקפים תשלום של כ-236,000 דולר, בעוד מהלקוח נגבה סכום של כ-380,000 דולר.
התובע הפדרלי ג'וזף נוצ'לה ג'וניור ציין כי הנאשם פגע פעם נוספת בלקוחותיו שנפלו קורבן למתקפות, תוך שהוא גורף רווחים עצומים על חשבונם. הוא הוסיף כי משרדו ימשיך לפעול בנחישות נגד תוקפי כופרה ונגד גורמים המנצלים באופן ציני את הפעילות הפלילית של התוקפים לרווח אישי.
חשדות מוקדמים ותחקירים קודמים
החשדות נגד דפוס הפעולה של MonsterCloud אינם חדשים. כבר בשנת 2019 עלו תהיות דומות לגבי אופי השירות של החברה. במסגרת תחקיר שנערך באותה תקופה, חוקר האבטחה פביאן ווסאר ושותפיו יצרו תוכנת כופר דמה ופנו לחברות שחזור שונות כשהם מתחזים לקורבנות. החוקרים סיפקו לחברות הודעות כופר שכללו כתובות דוא"ל בשליטתם, שהוצגו ככתובות של האקרים.
תוך זמן קצר, כתובות הדוא"ל שהוקמו עבור "התוקפים המדומים" החלו לקבל הודעות מגורמים אנונימיים שהציעו לשלם את הכופר תמורת מפתחות הפענוח. מעקב אחר ההודעות האלו הוביל ישירות לחברות שחזור מידע, ובהן MonsterCloud. באותה עת הכחיש פנחסי את הטענות, טען כי החברה אינה מתחייבת מראש לפענוח ללא תשלום, וסירב לחשוף את שיטות השחזור בטענה כי מדובר ב"סוד מסחרי".
למה זה חשוב לך
גם ארגונים ועסקים ישראלים נדרשים לעיתים קרובות לשירותי שחזור מידע לאחר מתקפות כופרה, ופרשה זו מדגישה את הצורך לבדוק היטב את אמינות החברות שמספקות שירותים אלה לפני התקשרות עמן. כדאי לדרוש שקיפות מלאה לגבי שיטת הפעולה ולוודא שאין תשלום נסתר להאקרים המוסתר מאחורי עלויות "טכנולוגיות". הפרשה גם מזכירה שתשלום כופר, גם כשהוא מבוצע בעקיפין על ידי חברת שחזור, עלול לממן ארגוני פשיעה סייבר ולעודד מתקפות נוספות. בסופו של דבר, המקרה מחזק את החשיבות של גיבויים מסודרים ומנגנוני אבטחה מונעים, כדי לצמצם את התלות בחברות שחזור חיצוניות מלכתחילה.
קראו גם: מיקרוסופט הציגה את Surface Laptop Ultra במחיר התחלתי של 2,599 דולר · 90% מלקוחות VMware שוקלים מעבר למתחרים בעקבות התייקרות הרישיונות
