גוגל מתכננת לשגר לראשונה מחשב ניסיוני אל המסלול סביב כדור הארץ, באירוע שמטרתו לבחון את עתיד תשתיות הבינה המלאכותית. ב-1 באוקטובר 2026 ישוגר הלוויין הניסיוני הראשון במסגרת "Project Suncatcher", מיזם מחקרי ארוך טווח של החברה. הלוויין, המכונה MVP וגודלו כגודל מקרר ביתי, יישא עמו ארבעה מעבדי בינה מלאכותית ייעודיים מתוצרת גוגל. השיגור יבוצע באמצעות רקטת Falcon 9 של חברת SpaceX, כחלק ממשימת השיגור המשותפת Transporter-18 לצד מטענים נוספים.
מטרת העל של הפרויקט היא לבדוק האם מסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ (LEO) יכול לשמש בעתיד כמיקום בר-קיימא עבור תשתיות למידת מכונה (Machine Learning) בקנה מידה רחב, המתבססות בעיקר על אנרגיית השמש.
שיתוף פעולה עם Planet Labs ומבחני עמידות קפדניים
כדי להאיץ את לוח הזמנים המקורי של המיזם - אשר שרטט יעד לשיגור שני לוויינים ייעודיים רק בשנת 2027 - גוגל לא בנתה את הלוויין MVP מן היסוד. במקום זאת, המהנדסים שילבו את השבבים של החברה בתוך לוויין קיים שנבנה מראש על ידי חברת צילומי הלוויין Planet Labs.
שיגור חללי מעמיד רכיבים אלקטרוניים בפני תנאים פיזיים מאתגרים במיוחד. במהלך ההמראה, החללית כולה חווה עומסי רעש, תנודות והאצה המגיעים עד פי 10 מכוח הכבידה הסטנדרטי. עבור רכיבי שבב בודדים, העומסים במהלך העלייה לחלל עשויים להיות עזים אף יותר ולהגיע לערכים של בין פי 50 לפי 100 מכוח הכבידה.
כדי לוודא שהחומרה תעמוד בעומסים הללו, הלוויין נבחן באמצעות הרעדה בשלושה צירים נפרדים המדמים את תנאי השיגור. המבחנים הפיזיים אישרו כי המעבדים והמבנה כולו שרדו את הכוחות המופעלים ללא כל כשל מבני או תפקודי.
טראוויס בילס, מנהל בכיר בחטיבת Paradigms of Intelligence בגוגל, ציין כי ניסויים מסוג זה לעיתים נדירות מתנהלים כמתוכנן, ולכן הצוות הופתע לטובה מכך שהחומרה החזיקה מעמד מול העומסים הללו.
מלבד הטלטלות הפיזיות, הקרינה בחלל מהווה סיכון משמעותי לתקינות מעבדים. גוגל בחנה את מעבדי ה-Tensor Processing Unit (TPU) מסוג Trillium בתוך מתקן אלומת פרוטונים באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס (UC Davis). ניסויי הקרינה הראו כי השבבים מסוגלים לשרוד רמות קרינה הגבוהות מאלו שחווה לוויין ממוצע לאורך משימה של חמש שנים במסלול סביב כדור הארץ.
אתגר הקירור בחלל: 15 דקות עבודה בלבד
המכשול ההנדסי המורכב ביותר שנותר ללא פתרון מלא הוא ניהול החום. בחלל החיצון אין זרמי אוויר שיכולים לקרר רכיבים אלקטרוניים כפי שנעשה בחוות שרתים על פני כדור הארץ. כדי להתמודד עם המגבלה, המערכת בלוויין MVP מתבססת על מעבר חום מדורג:
- חומר מוליך חום (Thermal interface material): מחבר בין השבבים לצינורות ההולכה.
- צינורות חום מאלומיניום ונחושת: מעבירים את החום מהמעבדים כלפי חלקה החיצוני של החללית.
- מקרני חום (Radiators): פולטים את החום ישירות אל הריק של החלל.
כתוצאה ממגבלת פליטת החום, מאיצי ה-TPU יוכלו לפעול ברציפות למשך כ-15 דקות בלבד בכל מחזור. לאחר כל פרק זמן כזה, השבבים יידרשו להפסיק את פעולתם לחלוטין כדי לאפשר למערכת מקרני החום להשלים את פליטת החום ולהוריד את הטמפרטורה.
נתונים טכניים ומפרט
| פרמטר | נתון |
|---|---|
| שם הלוויין | MVP (Project Suncatcher) |
| מאיצי בינה מלאכותית | 4 מעבדי TPU מסוג Trillium |
| חברת שיגור ומשגר | SpaceX Falcon 9 (משימת Transporter-18) |
| יצרנית פלטפורמת הלוויין | Planet Labs |
| זמן הפעלה מירבי ברצף | 15 דקות (בשל מגבלות פליטת חום) |
| עמידות בקרינה שנבדקה | מעל רמת קרינה של 5 שנות משימה במסלול |
יתרון האנרגיה והשלבים הבאים ב-2027
הסיבה המרכזית לבחינת תשתיות מחשוב בחלל היא זמינות האנרגיה הסולארית. לוויינים הממוקמים במסלול לווייני נמוך מסוגלים להפיק עד פי 8 יותר אנרגיה סולארית בהשוואה לפאנלים בגודל זהה הממוקמים על פני כדור הארץ, הודות להיעדר אטמוספירה, עננות או סינון אור.
התכנון העתידי של גוגל לפרויקט כולל לוויינים גדולים יותר, אשר יישאו עשרות שבבי TPU כל אחד. הלוויינים ברשת המתוכננת יתקשרו ביניהם באמצעות חיבורי לייזר מדויקים ומהירים. כחלק מהמשך המחקר, גוגל מתכננת לבחון תקשורת לייזר בין שני לוויינים במהלך שנת 2027, לצד שיגור הלוויינים הייעודיים שייבנו במיוחד עבורה.
למה זה חשוב לך
עבור הקורא הישראלי, הפרויקט מסמן כיוון עתידי אפשרי עבור תעשיית ההיי-טק וחברות הטכנולוגיה המקומיות שעוסקות בבינה מלאכותית ותשתיות מחשוב, שכן ישראל היא שחקנית מרכזית בתחומי החלל והצ'יפים. אם מחשוב בחלל אכן יתפתח לכדי פתרון מסחרי, ייתכן שגם חברות ישראליות ייקחו חלק בפיתוח רכיבים, אלגוריתמים או שירותי לוויין נלווים. בנוסף, ההתפתחות עשויה להשפיע בטווח הארוך על עלויות האנרגיה והחישוב הנדרשים להרצת מודלים גדולים של בינה מלאכותית, נושא שנוגע גם לצרכנים וגם לעסקים בישראל המסתמכים על שירותי ענן של גוגל ומתחרותיה.
קראו גם: סוכני ה-AI של OpenAI לא רק הדליפו תמונות: חרצו וחדרו לאתרי ממשל בארה"ב · עובדי טסלה מוחים נגד הדרישה לאמן את הרובוטים שמיועדים להחליף אותם
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
קראו גם: קנס שיא של מיליון דולר למרכז נתונים במתחם המקושר למיקרוסופט · כלי AI בבתי חולים: תוספת של כ-942 מיליון דולר בהוצאות הבריאות
