היחס של הממשל הצרפתי כלפי חברות הטכנולוגיה הביטחונית הישראליות ממשיך להחריף. לקראת פתיחת תערוכת הנשק הימי יורונאבל (Euronaval) בוילפנט שעל יד פריז, הודיעה ממשלת צרפת למארגנים על הטלת מסגרת מוגדרת ומגבילה במיוחד על מציגים ישראליים שאינם ממשלתיים. צעד זה מהווה המשך ישיר למדיניות הדרה שהחלה באוקטובר 2024, אז נאסרה לראשונה השתתפותן של חברות מישראל בתערוכה - איסור שבוטל בבית משפט מסחרי בפריז.
ההגבלות הצרפתיות הפכו לתופעה שיטתית בזירות רבות:
- תערוכת יורוסאטורי (יוני 2024): נאסרה נציגות ממשלתית והקמת ביתן לאומי. החברות הישראליות הוגבלו להצגת מוצרי הגנה אווירית וטילים בליסטיים בלבד, ונאסר עליהן להציג אמצעי לחימה התקפיים. במהלך התערוכה אף נחסמו בלוחות עץ ביתנים של חברות כמו אירונאוטיקס, קונטרופ, מארום וסמארט שוטר.
- הסלון האווירי בלה בורז'ה (יוני 2025): בלילה שקדם לפתיחת התערוכה הוקמו קירות שחורים סביב ביתני התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות.
- תערוכת לה בורז'ה 2027: לקראת המהדורה הבאה, כבר נמסרה לחברות ישראליות הודעה לפיה לא יוקצה להן מקום משמעותי בנימוק שהמקום אזל.
במשרד הביטחון מגדירים את הצעדים הללו כמדיניות שיטתית שמטרתה להדיר את הטכנולוגיה הישראלית מהזירה הבינלאומית תחת כסות של שיקולים מדיניים.
שווייץ מקדמת עסקה של מיליארדי אירו
בניגוד בולט למגמה בפריז, התעשייה האווירית רושמת הישג עסקי וטכנולוגי משמעותי במרכז אירופה. ממשלת שווייץ הודיעה כי מערכת ההגנה האווירית הישראלית ברק MX עלתה לשלב הכרעה סופי במכרז להצטיידות בהגנה אווירית, שהיקפו מוערך בכ-5.5 מיליארד אירו.
ההחלטה השווייצרית לפתוח בהליך הצטיידות חלופי נולדה בעקבות משבר אמון קשה מול ממשל ארה"ב. בשנת 2022 הזמינה שווייץ חמש סוללות מסוג פטריוט (Patriot) בעלות משוערת של 2.5 מיליארד אירו, עם תאריך אספקה ראשוני שתוכנן לשנת 2026. אולם, בעקבות המלחמה באוקראינה והתפתחות הלחימה באיראן, עודכנה ברן כי האספקה תתעכב ב-5 עד 7 שנים ותידחה לשנים 2032-2034. לצד העיכובים, המחיר המוערך לעסקה קפץ לכ-5 מיליארד אירו.
לאחר שהפסיקה את התשלומים לארה"ב (לאחר שכבר שילמה כ-700 מיליון אירו), החליטה שווייץ להצטייד במערכת חלופית. צבא שווייץ צפוי לקבל את ההכרעה הסופית עד תחילת שנת 2027, תוך בחינת שיקולים מבצעיים וכלכליים.
ראש בראש: ברק MX מול המתחרה האירופית
בשלב הסופי של המכרז תתמודד ברק MX מול מערכת SAMP/T NG הצרפתית-איטלקית, המפותחת על ידי קונסורציום יורוסאם (הכולל את החברות MBDA, Thales ולאונרדו).
מערכת ברק MX, שפותחה בתעשייה האווירית בהשקעה עצמית של מאות מיליוני דולרים, היא מערכת רב-שכבתית המציעה מספר יתרונות מרכזיים:
- גמישות מבצעית: ארבעה סוגי מיירטים לטווחים של 15, 35, 70 ו-150 ק"מ, המיועדים ליירוט מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, תוך יכולת שיגור המיירט הזול ביותר המתאים למטרה.
- ניסיון מבצעי מוכח: המערכת צברה ניסיון קרבי במהלך הלחימה בין ישראל לאיראן, בעוד גרסת ה-NG של המערכת האירופית טרם צברה ניסיון מבצעי.
- זמני אספקה וזמינות: קווי הייצור של התעשייה האווירית אינם עמוסים כמו קווי הייצור המיועדים למדינות המפרץ המתחרות על סוללות פטריוט, ויכולת האספקה נאמדת בכשנתיים בלבד מרגע ההזמנה.
| מדד | ברק MX (ישראל) | SAMP/T NG (אירופה) |
|---|---|---|
| עלות מוערכת לסוללה | פחות מ-100 מיליון אירו | כ-400 מיליון אירו |
| עלות מיירט | 350 אלף עד 1 מיליון דולר | כ-2 מיליון אירו |
| ניסיון מבצעי | מוכח בלחימה | ללא ניסיון מבצעי בגרסת NG |
| זמן אספקה משוער | כשנתיים | לא צוין (עומס קווי ייצור) |
מערכת ברק MX כבר נמכרה למספר מדינות ברחבי העולם, ובהן סלובקיה (חברת נאט"ו, בעסקה של 560 מיליון אירו), יוון, מרוקו, קפריסין, אזרבייג'ן, קולומביה ותאילנד, ולפי מקורות זרים גם לאיחוד האמירויות.
למה זה חשוב לך
התפתחות זו משקפת דינמיקה כפולה ועמוקה עבור התעשיות הביטחוניות בישראל: מחד, גל של מגבלות וחרמות פוליטיים במערב אירופה המובל על ידי צרפת; ומאידך, ביקוש גובר למערכות הגנה אוויריות ישראליות בעלות ניסיון מבצעי מוכח, כפי שבא לידי ביטוי במכרז הענק בשווייץ. הצלחה במכרז זה עשויה לחזק את מעמדה העסקי והטכנולוגי של תעשיית הביטחון הישראלית באירופה, על אף הלחצים המדיניים.
קראו גם: ריפל קיבלה אישור פדרלי סופי להקמת בנק נאמנות לאומי בארה"ב · נקסטפרם במו"מ לגיוס של עד 40 מיליון שקל והתרחבות לתחום הבשר
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
