רשות המסים, בהובלת המנהל שי אהרונוביץ', מקדמת שורה של הנחיות ותקדימי מיסוי חדשים הצפויים לשנות את מפת המיסוי של תאגידים רב-לאומיים ומרכזי פיתוח זרים הפועלים בישראל. המהלך כולל גיבוש החלטות מיסוי המגדירות מדדי יחס אחידים לחישוב חבויות המס של חברות בינלאומיות, לצד יצירת מנגנון להסדרת הקניין הרוחני בעסקאות רכישה.
במוקד המדיניות המתגבשת עומד עדכון מודל ה"קוסט פלוס" (Cost Plus), המשמש למיסוי מרכזי פיתוח מקומיים שאינם מייצרים הכנסות ישירות בישראל, אלא מעניקים שירותי מחקר ופיתוח לחברה האם בחו"ל. הכללים החדשים צפויים לקבוע רף רווחיות אחיד וקבוע בשיעור של 13% מסך הוצאות התפעול המקומיות, שמהן ייגזר מס החברות.
רף רווחיות של 13%: מודל ה"קוסט פלוס" החדש
שיעור הרווחיות הנקבע במודל ה"קוסט פלוס" נחשב לגבוה יחסית, והוא נגזר מכלל הוצאות התפעול של החברה בישראל - כולל תשלומי שכר, דמי שכירות והתקשרויות עם קבלני משנה. הרשות מבקשת לשקף באמצעות שיעור זה את הערך המוסף הגבוה שמייצר כוח האדם הטכנולוגי המקומי. במקרים חריגים, שמורה לרשות המסים הזכות לדרוש חישוב מס המתבסס על מנגנון של פיצול רווחים עולמי.
הצורך במדיניות החדשה נולד מתוך רצון לפתור את היעדר האחידות שאפיין עד כה את דיוני השומה. פקידי שומה שונים נהגו להציע פרשנויות מגוונות, דבר שגרר מחלוקות משפטיות ודיונים ממושכים מול משרדי עורכי דין ורואי חשבון, והקשה על תאגידים רב-לאומיים להעריך מראש את עלויות הפעילות בישראל.
כדי לתמרץ את החברות לאמץ את המתווה, מציעה רשות המסים יתרון משמעותי: ודאות רגולטורית ושקט תעשייתי לתקופה של שמונה שנים. חברות שיבחרו להצטרף להסדר יימנעו מדיונים משפטיים יקרים ומביקורות שומה מורכבות במהלך תקופה זו, מה שיאפשר להן תכנון פיננסי ארוך טווח.
פתרון לקניין רוחני: מנגנון חלוקת עלויות בעסקאות רכישה
לצד הסדרת מודל ה"קוסט פלוס", מקדמת רשות המסים פתרון חדשני בתחום הקניין הרוחני (IP). המנגנון החדש מבוסס על מודל של "חלוקת עלויות" (Cost Sharing), המיועד לחברות ישראליות שנרכשו על ידי תאגידים זרים.
עד כה, מעבר של טכנולוגיה מחברה ישראלית שנרכשה לחברה האם בחו"ל גרר במקרים רבים חבות מיידית במס רווחי הון בגין מכירת הקניין הרוחני. המודל החדש יאפשר לחברות לשתף את הטכנולוגיה עם הרוכשת בחו"ל מבלי שהמהלך יוגדר באופן מיידי כאירוע מס החייב ברווחי הון, ובכך יפחית את נטל המס המיידי בעסקאות מיזוגים ורכישות.
השילוב בין קביעת רף רווחיות גבוה מחד, לבין מתן ודאות ארוכת טווח ופתרונות גמישים לקניין רוחני מאידך, נועד לשרת שני יעדים מקבילים:
- להגדיל את גביית המסים לקופת המדינה מתעשיית ההייטק.
- למנוע מצב שבו נטל המס המקומי יבריח תאגידים זרים למדינות אחרות.
האתגרים בענף: התחזקות השקל ומעבר לבינה מלאכותית
השינויים במדיניות המיסוי מגיעים על רקע דיונים נרחבים שנערכים במשרד האוצר על עתיד התעשייה. במסגרת מפגש שקיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם כ-20 נציגים מקרנות הון סיכון, חברות הייטק ויזמים, הועלו חששות כבדים בנוגע לכדאיות ההשקעה בישראל.
נציגי התעשייה הצביעו על כך שהתחזקותו החדה של השקל שוחקת את התחרותיות של החברות המקומיות ומייקרת את העסקת כוח האדם בישראל ביחס לעולם. בתגובה לטענות, התייחס שר האוצר למדיניות המוניטרית:
"זה לא סוד שאני חושב שבנק ישראל היה צריך לפעול בצורה יותר משמעותית ועדיין אפשר לתקן, ובכל מקרה אנחנו נמשיך לעשות את חלקנו כממשלה."
בנוסף, הדגיש שר האוצר את חשיבות תחום הבינה המלאכותית (AI) כענף צמיחה מרכזי, וציין כי הממשלה משקיעה מיליארדי שקלים בתשתיות ובהון אנושי בתחום זה:
"אני מאמין גדול ביתרונות ההייטק הישראלי, הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי. ואני מאמין שאנחנו נוביל גם בעידן הבינה המלאכותית."
כחלק ממאמצים אלה, הנחה השר את הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, להוביל עבודת מטה ייעודית לבחינת התאמת מערכת המס לעידן הבינה המלאכותית. מטרת עבודה זו היא לגבש המלצות שיעודדו השקעות ויחזקו את האטרקטיביות של ישראל עבור חברות המפתחות טכנולוגיות AI.
למה זה חשוב לך
עבור מרכזי הפיתוח הזרים ותאגידי הטכנולוגיה הרב-לאומיים, הכללים החדשים מציגים מאזן של עדיפויות: מחד, רף ה-13% מעלה את עלויות התפעול השוטפות ונטל המס בישראל. מאידך, הוודאות הרגולטורית לשמונה שנים והסדרת מנגנון הקניין הרוחני מספקות לראשונה יציבות תכנונית קריטית, העשויה למנוע חיכוכים משפטיים מתמשכים ולשמור על מעמדה של ישראל כחוליה מרכזית בשרשרת הערך הטכנולוגית העולמית.
התוכן בכתבה זו נועד לספק סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. המערכת אינה אחראית לכל נזק או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
