הממשל האמריקאי מקדם את עיצוב המדיניות והרגולציה בתחום הבינה המלאכותית, ושר האוצר סקוט בסנט (Scott Bessent) מסתמן כבעל הסיכויים הגבוהים ביותר להתמנות לתפקיד "צאר הבינה המלאכותית" (AI czar) של הנשיא דונלד טראמפ. המינוי המיועד נועד להגדיר מסגרת ברורה, הקשר וגבולות אחריות סביב השימוש בטכנולוגיה, בתקופה שבה הסוגיה הופכת מנושא טכנולוגי בלבד לעניין מרכזי של ביטחון לאומי ויציבות כלכלית. בסנט, שמגביר ומעמיק את מעורבותו בנושאי מדיניות הטכנולוגיה של הממשל, נכנס לפעילות נמרצת בתחום מוקדם יותר השנה. הדבר התרחש לאחר שמוסדות פיננסיים בארצות הברית פנו אליו והתריעו כי מערכות בינה מלאכותית מתקדמות עלולות לייצר נקודות תורפה ולהפוך את המערכות הפיננסיות שלהם לפגיעות.
התנגדות חריפה להענקת "רשת ביטחון" לחברות AI
אחד המאפיינים הבולטים של בסנט בתחום זה הוא עמדתו הנוקשה מול חברות הפיתוח המובילות בענף הבינה המלאכותית. בסנט יצא לאחרונה באופן גלוי נגד ניסיונות של חברות בענף לקבל חסינות והגנה מפני אחריות משפטית (Liability shield). בדבריו הבהיר כי ממשלת ארצות הברית לא תספק הגנה כזו לחברות המפתחות את המודלים המתקדמים ביותר. שר האוצר מתח ביקורת על גישתן של חלק מחברות הטכנולוגיה, שהציגו תרחישים קטסטרופליים לצד דרישה לכיסוי רגולטורי.
בדברים שאמר בסוף השבוע התייחס בסנט באופן ישיר למטרת המינוי המתוכנן ולתפיסתו לגבי אחריותן של חברות המחשוב: "כשהנשיא טראמפ דיבר על מינוי צאר AI, אני חושב שהמטרה היא לשים הקשר, צורה וקווים מנחים סביב השאלות הללו, והן חשובות מאוד." הוא הדגיש כי בני אדם הם אלה שחייבים להישאר אחראים לתוצאות הפעולה של מערכות הבינה המלאכותית, ותקף בחריפות את הדרישות לחסינות משפטית: "מה הם ניסו לעשות בשבוע שעבר? זה היה, 'נו, יש סיכוי של 10 אחוז שנשמיד את העולם, אבל אנחנו רוצים שהממשלה תיתן לנו הגנה משפטית' - וזה עסק טוב עבורם, אבל עסק רע עבור העם האמריקאי."
ערוץ תקשורת ישיר מול בייג'ינג בענייני ביטחון לאומי
לצד סוגיות הרגולציה הפנימית והאחריות המשפטית, בסנט כבר מנהל מגעים בינלאומיים רגישים הנוגעים לסיכוני הבינה המלאכותית. בשולי עצרת האו"ם השבוע, קיים שר האוצר שיחות מוקדמות עם סגן ראש ממשלת סין, חה ליפנג (He Lifeng), כחלק מההיערכות לקראת פסגת טראמפ-שי: מנכ"לי אנבידיה, OpenAI ואפל הוזמנו לדיון על שבבים ו-AI.
במהלך הדיונים הללו שוחחו בסנט וחה על אפשרות לגיבוש "מנגנון הודעות" (Notification mechanism) בין וושינגטון לבייג'ינג. מנגנון כזה מיועד לאפשר תקשורת מהירה והחלפת דיווחים במקרים של תקריות בינה מלאכותית המציבות איום על הביטחון הלאומי. דברים אלו מהווים, לפי בסנט, חלק ממהלך רחב יותר לכינון דיאלוג פורמלי בין ארצות הברית לסין בסוגיית ה-AI.
מועמדים נוספים והליך קבלת ההחלטות
אם ייבחר בסנט לכהן כצאר הבינה המלאכותית, כהונתו במקביל כשר האוצר לא תהווה מכשול ארגוני. בממשל טראמפ קיים כבר מודל דומה: שר הפנים דאג ברגום (Doug Burgum) משמש במקביל גם כ"צאר האנרגיה" של הממשל.
עם זאת, שמו של בסנט אינו היחיד שנבחן לתפקיד, והרשימה כוללת דמויות נוספות מעולם המדיניות והטכנולוגיה: מייקל קרציוס (Michael Kratsios) - מנהל משרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן (OSTP), שנחשב לבעל ברית ותיק של טראמפ בתחומי הטכנולוגיה. סקוט קופור (Scott Kupor) - מנהל משרד ניהול כוח האדם (OPM), אשר שימש בעברו כשותף בקרן הון הסיכון הנחשבת a16z לפני שעבר לשירות הציבורי.
בבית הלבן מצננים את ההערכות ומדגישים כי ההחלטה הסופית לגבי המינוי טרם התקבלה, וכי הנשיא טראמפ נוטה לעיתים לבחור מועמדים שאינם מסומנים כמובילים בראשית הדרך. דובר הבית הלבן, קוש דסאי (Kush Desai), התייחס לדיווחים על המועמדים לתפקיד ומסר: "כל דיווח על החלטות פרסונליות שלא הוכרזו באופן רשמי על ידי הממשל צריך להיחשב כספקולציה חסרת בסיס."
למה זה חשוב לך
המדיניות שתיקבע בוושינגטון בנוגע לאחריות משפטית של חברות AI צפויה להשפיע גם על חברות ישראליות הפועלות בתחום, שכן רבות מהן משתלבות בשרשרת האספקה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. הבהרתו של בסנט כי לא תינתן חסינות משפטית לחברות הפיתוח עשויה לעצב את האופן שבו חברות סטארט-אפ ישראליות מנהלות סיכונים משפטיים ורגולטוריים בשווקי היעד שלהן. בנוסף, המתיחות והדיאלוג בין ארה"ב לסין בנושא בינה מלאכותית וביטחון לאומי עשויים להשפיע על שוק השבבים והטכנולוגיה הגלובלי, תחום שבו ישראל משחקת תפקיד משמעותי.
קראו גם: קרב ענקיות הטכנולוגיה: אמזון חוסמת את סוכן ה-AI של מטא מאתר המסחר שלה · ארה"ב מציעה לסין הקמת מנגנון התרעה מוקדמת לתקריות בינה מלאכותית
