יוזמה ממשלתית חדשה של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מעוררת סערה במערכת הכלכלית בישראל. התוכנית מציעה להפחית בשליש את חובת ההפרשה לפנסיה עבור עובדים צעירים עד גיל 40, במטרה להעניק להם תוספת מיידית של כ-500 שקלים לשכר הנטו החודשי. בעוד יוזמי המהלך מציגים אותו כפתרון להגדלת ההכנסה הפנויה של צעירים בתקופה מאתגרת, הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה ובאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מזהירים מפני פגיעה דרמטית ובלתי הפיכה בחיסכון הפנסיוני של דור שלם.
500 שקלים נוספים לנטו: מה כוללת התוכנית המוצעת?
על פי ההצעה המובילה את הדיון, עובדים שכירים עד גיל 40 יוכלו לוותר על חלק מהפרשות העובד לפנסיה. הוויתור על חלק זה יתורגם באופן מיידי לגידול בשכר העובד, עם תוספת מוערכת של כ-500 שקלים מדי חודש למשכורת הנטו.
ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי היוזמה נשען על מחקר שערך אברהם זופניק. המחקר מצביע על כך שיחס התחלופה בישראל - כלומר הפער שבין המשכורת האחרונה של העובד לבין קצבת הפרישה החודשית שהוא יקבל - הוא כיום גבוה באופן יחסי. על פי גישה זו, גם אם הפרשות הפנסיה של הצעירים יופחתו באופן זמני בשנות העבודה המוקדמות, יחס התחלופה יישאר ברמה מספקת שתאפשר לפורשים לשמור על רמת חיים נאותה.
אזהרת הכלכלנים: אפקט הריבית דריבית והתנהגות הצרכנים
למרות הפיתוי של הגדלת השכר הנטו בטווח הקצר, כלכלנים ומומחי חיסכון במגזר הציבורי מתנגדים למהלך באופן נחרץ ומזהירים כי מדובר בסיכון מיותר. הטיעון המרכזי של המתנגדים מתבסס על עקרונות מוכחים של כלכלה התנהגותית: כאשר הפרשת כספים מועברת ממעמד של חובה למעמד וולונטרי, הרוב המכריע של ציבור העובדים מעדיף להגדיל את הצריכה המיידית ואת ההכנסה הפנויה בהווה, על פני חיסכון לטווח של עשרות שנים קדימה.
המשמעות האמיתית של צעד כזה נעוצה באובדן אפקט הריבית דריבית (Compound Interest). כספים שאינם מופקדים בגילאי ה-20 וה-30 מאבדים עשרות שנות צמיחה בשוק ההון, דבר שמקטין את הקצבה הסופית בסכומים הגבוהים בהרבה מהסכום המצטבר שנוסף לשכר הנטו לאורך השנים.
| פרמטר בהצעה | המצב הקיים | ההצעה המוצעת |
|---|---|---|
| חובת הפרשת עובד | מלאה (בהתאם לצו הרחבה) | הפחתה בשליש עד גיל 40 |
| השפעה על הנטו | ללא שינוי בשכר המיידי | תוספת של כ-500 ש"ח בחודש |
| השפעה ארוכת טווח | ניצול מלא של אפקט הריבית דריבית | שחיקה משמעותית בקצבת הפרישה |
| אופן ההצטרפות | חובה אוטומטית כברירת מחדל | בחירה וולונטרית להפחתה |
ניתוח משרד האוצר: הימור על גב החוסכים
באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר נערכות בימים אלה סימולציות מפורטות הבוחנות את ההשלכות של התוכנית. הממצאים הראשוניים מציירים תמונה מדאיגה בהרבה מהמודל התיאורטי. הכלכלנים מזהירים כי המודל הקיים אינו לוקח בחשבון מספר משתנים קריטיים:
- משיכת כספי פיצויים: נטייה רווחת, בעיקר בקרב עובדים משכבות חלשות, למשוך את כספי הפיצויים בעת מעבר בין מקומות עבודה.
- תקופות אבטלה: השפעה שלילית של תקופות חוסר תעסוקה על רצף ההפקדות והרצף הביטוחי של העובד.
- היעדר נתונים אמפיריים: חוק פנסיית חובה נכנס לתוקפו בישראל רק בשנת 2008. מכיוון שטרם חלף דור עבודה שלם מאז החלת החוק, אין כיום מספיק נתונים אמפיריים המאמתים את תחזיות יחס התחלופה בפועל.
מסיבות אלה, מומחי האוצר רואים בהפחתת ההפרשות הימור מסוכן על עתידם הכלכלי של האזרחים. במקום המהלך המוצע, נבחנות באוצר חלופות מתונות יותר. בין החלופות שנשקלות: מתן אפשרות לבעלי שכר נמוך למשוך חלק מכספי הפנסיה בתנאים מוגדרים ומגבילים, או ניתוב מודרך של חלק מכספי החיסכון לטובת כיסוי של ביטוח סיעודי - תוך שמירה מלאה על מסגרת פנסיית החובה כברירת מחדל אוניברסלית.
למה זה חשוב לך
עבור עובדים צעירים בישראל, הדיון הממשלתי נוגע ישירות בכיס ובאיזון העדין בין צורכי המחיה בהווה לבין הביטחון הכלכלי בגיל פרישה. בעוד תוספת חודשית לשכר הנטו עשויה להקל על יוקר המחיה בטווח הקצר, מוטב לקחת בחשבון כי ויתור על הפקדות פנסיוניות בשנות העבודה המוקדמות מקטין דרמטית את קצבת הפרישה העתידית עקב הפסד הצבירה של הריבית דריבית.
קראו גם: גל ביטולי חוזים וסערת פרטיות: Flock מציעה פרישה מרצון לעובדיה · הימור ה-AI שהשתלם: מייסד בייטדאנס הפך לאיש העשיר ביותר באסיה
האמור בכתבה זו מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לביצוע פעולות בניירות ערך. הנתונים מבוססים על מקורות גלויים ונכונים למועד פרסומם. הכותב/ת עשוי/ה להחזיק בניירות הערך המוזכרים. כל הפועל על סמך התוכן עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.
