חברת BUUU Group Limited (נאסד"ק: BUUU) הודיעה על חתימת הסכם מחייב לרכישת 60% ממניות חברת Brightray Science, המפתחת פתרונות מודולריים ומורכבים מראש (Prefabricated) להקמת מרכזי נתונים. במקביל לרכישה, החברה מגייסת מעל 60 מיליון דולר בהנפקות פרטיות ומעבירה את מטה הנהלתה לסינגפור. הצעד מסמן שינוי אסטרטגי עמוק עבור BUUU, שהופכת את הקמת התשתיות התעשייתיות לבינה מלאכותית (AI) למנוע הצמיחה המרכזי שלה, מתוך מטרה לקצר משמעותית את זמן ההקמה של חוות שרתים ענקיות.
הביקוש לציוד מחשוב ובינה מלאכותית שובר שיאים ברחבי העולם, אך התעשייה נתקלת כיום בחסם מרכזי: הקצב האיטי של בניית התשתיות הפיזיות. חברות טכנולוגיה וספקיות ענן מגלות כי עיכובי הבנייה בחוות השרתים מונעים מהן להפעיל את המעבדים המתקדמים שרכשו.
פתרון לצוואר הבקבוק העולמי של ה-AI
על פי הערכות בתעשייה, הביקוש העולמי להספק במרכזי נתונים צפוי לשלש את עצמו עד שנת 2030 ולהגיע לכ- 219 גיגה-וואט (GW). במקביל, ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית במהלך העשור הנוכחי צפויות להסתכם ב- 3 עד 4 טריליון דולר.
עם זאת, הקמת מרכז נתונים במודל המסורתי נמשכת כיום בין 18 ל-36 חודשים, כאשר כל חודש של עיכוב בהפעלת מתקן בהספק של 60 מגה-וואט (MW) עולה לחברות כ- 14.2 מיליון דולר בהכנסות אבודות.
חברת Brightray פיתחה גישה תעשייתית המעבירה מעל 90% מתהליך הבנייה אל מחוץ לאתר - אל תוך המפעל. הרכיבים המודולריים מורכבים, משולבים ונבדקים מראש במפעל ייצור בעל הסמכת ISO בשטח של 126,000 מ"ר, המתאפיין בקיבולת ייצור שנתית של 300 מגה-וואט. שיטה זו מקצרת את זמן הפריסה וההקמה בשטח ל- 6 עד 9 חודשים בלבד - כרבע עד מחצית מהזמן המקובל בתעשייה. קיצור זמנים זה עבור אולם מחשוב יחיד בהספק של 50 מגה-וואט שווה ערך לתוספת הכנסות תפעוליות מוערכת של כ- 200 מיליון דולר.
בהנהלת BUUU ציינו כי בעידן הבינה המלאכותית השבבים אינם החסם היחיד, אלא המבנים, אספקת החשמל והקירור הנדרשים כדי להפעילם. מקים החברה, בין ואנג (Bin Wang), הוסיף כי החיבור מעניק לתשתיות המודולריות את גב ההון והנגישות הבינלאומית הנדרשים לפריסה בקנה מידה עולמי.
מודלי פריסה וטכנולוגיית קירור מתקדמת
הפלטפורמה המודולרית של Brightray מציעה שלושה מסלולי פריסה עיקריים, התומכים בדרישות שונות של צפיפות הספק ובטכנולוגיות קירור מתקדמות:
מודל פריסה תיאור המודל זמן הקמה משוער מפרט טכני וקירור FPD (טרומי מלא) יחידות מודולריות שלמות (15-50 MW) 6 עד 9 חודשים מותאם לקירור אוויר ונוזל בעוצמה גבוהה IPD (טרומי פנימי) התאמה מודולרית של פנים המתקן 7 עד 14 חודשים שילוב תשתיות חשמל וקירור במבנה קיים CPD (קונטיינרים) יחידות מחשוב קומפקטיות בקונטיינרים מהיר במיוחד משרת צפיפות מתרחבת ומארזים גמישים
מערכות החברה מותאמות כבר כיום למארזי שרתים מתקדמים מקוררי אוויר מדור B300, לצד מודלים מקוררי נוזל המיועדים למערכות GB300 NVL. החברה שותפה גם בפיתוח ארכיטקטורות עתידיות המגיעות לצפיפות הספק של 300 עד 600 קילו-וואט (kW) לארון שרתים עבור מעבדי הדור הבא, כמו גם מערכות בהספק של 235 קילו-וואט התואמות את ארכיטקטורת AMD Helios.
פרטי העסקה וההתרחבות הגלובלית
Brightray הוקמה על ידי בין ואנג ונתמכה בעבר על ידי משקיעים הקשורים לתאגיד Tencent. במסגרת העסקה, BUUU רוכשת 60% מבעלות החברה, כאשר המוכרים יחזיקו ב-40% הנותרים ול-BUUU תעמוד אופציית רכישה ליתרת המניות במהלך שלוש השנים הבאות.
אופן התשלום כולל: הנפקת מניות רגילות מסוג A של BUUU במחיר קבוע של 20.00 דולר למניה. אגרת חוב להמרה (Convertible Note) המשתלמת בעד 10 מיליון מניות, בכפוף להתאמות לפי הרווח הנקי המבוקר של Brightray ובמגבלת תקרת אחזקה של 19.99%.
במקביל לרכישה, חתמה BUUU על הסכמים מול משקיעים לגיוס ברוטו של מעל 60 מיליון דולר באמצעות הנפקות פרטיות (PIPE) ומימוש כתבי אופציה במחיר של 10.00 דולר למניה. התקבולים מיועדים להרחבת כושר הייצור ולמימון הון חוזר.
בעקבות העסקה, מצטרף בין ואנג לדירקטוריון BUUU ויכהן כמנכ"ל משותף (Co-CEO) לצד ההנהלה הקיימת.
פרויקט הדגל של Brightray ממוקם בפארק הטכנולוגי סדנאק (Sedenak Tech Park) במדינת ג'והור שבמלזיה - השוק הצומח ביותר למרכזי נתונים באזור אסיה-פסיפיק. הקמפוס מתוכנן להספק כולל של 120 מגה-וואט, כאשר 70 מגה-וואט כבר פעילים עבור ענקיות ענן ואינטרנט (20 המגה-וואט הראשונים נבנו בתוך 8 חודשים בלבד).
צנרת הפרויקטים העתידית (Pipeline) של החברה מוערכת בהיקף של כ- 2 גיגה-וואט, המייצגים שווי חוזים פוטנציאלי של כ- 9 מיליארד דולר. הפרויקטים מתוכננים להתפרס במלזיה, אינדונזיה, סעודיה, איחוד האמירויות וארצות הברית, כאשר הנהלת החברה מציבה יעד לאספקת היקף כולל של כ- 1 גיגה-וואט בשלוש השנים הקרובות.
למה זה חשוב לך
עבור הקורא הישראלי, המהלך מדגים כיצד מחסור בתשתיות פיזיות - ולא רק במעבדים - הופך לגורם המכריע במרוץ הבינה המלאכותית העולמי, נושא הרלוונטי גם לחברות ישראליות הפועלות בתחום הענן וה-AI. חברות טכנולוגיה מקומיות המסתמכות על שירותי ענן עשויות ליהנות מזמינות מהירה יותר של תשתיות חישוב, אם גישות דומות יאומצו על ידי ספקיות הענן הגדולות. בנוסף, מדובר בהזדמנות השקעה פוטנציאלית עבור משקיעים ישראלים המעוניינים בחשיפה למגזר תשתיות ה-AI הצומח.
האמור בכתבה זו מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לביצוע פעולות בניירות ערך. הנתונים מבוססים על מקורות גלויים ונכונים למועד פרסומם. הכותב/ת עשוי/ה להחזיק בניירות הערך המוזכרים. כל הפועל על סמך התוכן עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.
קראו גם: משבר נגישות לטבע באנגליה: 44% ממחוזות הבחירה מנותקים משטחים ירוקים · בית הלורדים דורש איסור גורף על פרסום הימורים, כמו טבק
