כחודשיים לאחר שחברת SpaceX השלימה את הנפקת המניות הראשונית (IPO) הגדולה בהיסטוריה, חשיפת נכסים פיננסיים מעלה כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, רכש מניות של החברה בשווי של עד 50,000 דולר. לפי המסמכים, הרכישה בוצעה ב-23 ביוני 2026, כשבועיים בלבד לאחר שהחברה החלה להיסחר בבורסה. הגילוי מציב את הנשיא ברשימת בעלי המניות של חברה פרטית לשעבר, שחלק ניכר מפעילותה העסקית והרגולטורית תלוי ישירות בהחלטות של זרועות הממשל הפדרלי שבראשו הוא עומד.
מעקב אחר מדדים או ניגוד עניינים מובנה?
בתגובה לממצאי הגילוי, בבית הלבן מיהרו לספק הסבר פרוצדורלי. דובר מטעם הממשל הבהיר כי תיק ההשקעות של הנשיא מנוהל על ידי מוסדות פיננסיים חיצוניים ופועל לפי עקרון של שחזור מדדים מוכרים, דוגמת מדד Schwab 1000.
הסבר זה מתקשר למבנה הפיננסי הייחודי של המהלך: עוד בטרם יצאה להנפקה, לחצה SpaceX על מנהלי המדדים המובילים להאיץ את הכללתה בהם. כתוצאה מכך, משקיעים רבים המנהלים תיקים המכסים מדדים רחבים בארצות הברית נחשפו למניית החברה באופן אוטומטי, וגופים ששחזרו מדדים אלו רכשו את המניה בדיוק בחלון הזמנים שבו בוצעה הרכישה המתוארת במסמכים. עם זאת, הדיווח אינו יכול להכריע בשאלה האם הנשיא הנחה באופן אישי את ביצוע הרכישה.
מומחים לאתיקה ציבורית מציינים כי חוק ניגוד העניינים הפדרלי החל על מרבית עובדי המדינה אינו חל על נשיא ארצות הברית. כתוצאה מכך, הקמת נאמנות עיוורת (Blind Trust) או מכירה מלאה של נכסים נותרו בגדר נורמה מקובלת בלבד ולא חובה חוקית - נורמה שהממשל הנוכחי בחר שלא לאמץ.
"הסבר השחזור האוטומטי של מדדים אינו פותר את הבעיה המהותית, שכן הנשיא מחזיק ביכולת להשפיע על ערך הנכס ללא קשר לשאלה אם בחר בו באופן פעיל", טוענים משפטנים בתחום האתיקה.
המספרים שמאחורי הנפקת הענק והאחזקה
הנפקת SpaceX שברה שיאים בשוק ההון, אך מחיר המניה הציג מאז תנודתיות מסוימת.
| מדד / נתון | ערך / פירוט |
|---|---|
| היקף הגיוס בהנפקה | 75 מיליארד דולר |
| ביקוש כולל בהנפקה | כ-250 מיליארד דולר |
| הזמנה בולטת (BlackRock) | 5 מיליארד דולר |
| מחיר מניה בהנפקה | 135 דולר |
| מחיר בשיא (סוף יוני) | בטווח של כ-150-159 דולר |
| שווי הרכישה המדווחת | עד 50,000 דולר |
| תאריך הרכישה | 23 ביוני 2026 |
סכום הרכישה המרבי שנחשף, 50,000 דולר, נחשב לחלק זעיר מהונו המוצהר של טראמפ, והדיווחים הפיננסיים מציגים אחזקות בטווחים כלליים ולא בסכום מדויק. עם זאת, החשיבות הציבורית של הגילוי אינה טמונה בהיקף הכספי אלא בזהות החברה המונפקת.
החוזים הפדרליים והמערכת הרגולטורית
SpaceX נשענת על הממשל הפדרלי כחלק מרכזי ממודל ההכנסות שלה. החברה מחזיקה בחוזים בהיקפים נרחבים מול סוכנות החלל האמריקאית (NASA) ומשרד הביטחון האמריקאי. בנוסף, פעילות התקשורת של חטיבת Starlink תלויה ישירות בהחלטות הקצאת תדרים וברישיונות שיגור המנוהלים על ידי סוכנויות פדרליות. החברה אף נהנתה ממדיניות הרגולציה המקילה של הממשל בתחום התעופה והחלל המסחרי.
Starlink בפרט מרחיבה את פעילותה מול גופים ממשלתיים, תוך אספקת שירותי קישוריות לסוכנויות פדרליות והתמודדות על מכרזי תקשורת ביטחוניים - מול פקידי רכש ששרשרת הפיקוד שלהם מסתיימת בבית הלבן.
היחסים בין מייסד SpaceX, אילון מאסק, לבין הנשיא ידעו עליות ומורדות פומביות, כולל סכסוך תקשורתי ופיוס לאחר מכן, אך הקשרים המסחריים בין חברותיו של מאסק לבין הממשל נותרו רציפים.
מכיוון שחובת הדיווח היא בדיעבד, הרכישה מיוני הפכה לנחלת הכלל רק בשלהי אוגוסט, לאחר שחלפו חודשיים שבהם התקבלו החלטות ממשלתיות הנוגעות לחברה. נכון לעכשיו, לא נמסרה תגובה מטעם SpaceX או מאסק לנתונים שנחשפו, והמסמכים אינם מציינים אם האחזקה הוגדלה, צומצמה או נמכרה מאז מועד הדיווח.
למה זה חשוב לך
הגילוי מדגיש כיצד הנפקות ענק של חברות טכנולוגיה וביטחון יוצרות חשיפה אוטומטית למשקיעים הפרטיים והמוסדיים דרך קרנות מדד. עבור חברות הייטק וסטארטאפים הפועלים מול השוק האמריקאי, המקרה ממחיש את המורכבות ההולכת וגדלה של ניגודי עניינים בעידן שבו ענקיות טכנולוגיה מסתמכות על חוזים ממשלתיים. בנוסף, חוסר השקיפות בזמן אמת לגבי אחזקות של מקבלי החלטות מעורר שאלות לגבי רגולציה וממשל תאגידי גלובלי.
האמור בכתבה זו מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לביצוע פעולות בניירות ערך. הנתונים מבוססים על מקורות גלויים ונכונים למועד פרסומם. הכותב/ת עשוי/ה להחזיק בניירות הערך המוזכרים. כל הפועל על סמך התוכן עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.