משקיע העל ביל אקמן, המייסד והמנכ"ל של קרן ההשקעות פרשינג סקוור (Pershing Square), ביצע מהלך במגזר הטכנולוגיה כאשר בנה פוזיציה בשווי של כ- 2.4 מיליארד דולר בחברת Microsoft. הצעד מהווה הבעת אמון בענקית הטכנולוגיה ובעמידות של מגזר הטכנולוגיה כולו, כאשר הקרן מקצה נתח מרכזי מתיק המניות המצומצם שלה לחברות מובילות בתחום התוכנה, התשתית והבינה המלאכותית (AI).
המהלך של אקמן ופרשינג סקוור כלל שינוי פנימי בהקצאת הנכסים בתוך מגזר הטכנולוגיה: הקרן חיסלה לחלוטין את החזקתה הקטנה יחסית בחברת אלפבית (Alphabet), חברת האם של גוגל, והעבירה את ההון שהשתחרר לטובת הגדלת הפוזיציה במיקרוסופט.
ממכירת אלפבית ועד להחזקה מרכזית במיקרוסופט
מהלך הרכישה של פרשינג סקוור במיקרוסופט הפך לגלוי לציבור בחודש מאי. הדיווחים הראו כי עד לסוף חודש מרץ רכשה הקרן יותר מ- 5.65 מיליון מניות של ענקית התוכנה, בשווי של כמעט 2.1 מיליארד דולר.
בהמשך, כחלק מארגון מחדש של תיק המניות, מכרה פרשינג סקוור את פוזיציית המניות שהחזיקה באלפבית כדי להמשיך ולהצטייד במניות נוספות של יצרנית מערכת ההפעלה Windows. עד לסוף חודש יוני, צמחה ההחזקה של הקרן במיקרוסופט אל מעבר ל- 6.2 מיליון מניות, בשווי מוערך של כ- 2.3 מיליארד דולר באותה עת, אשר הגיע בהמשך לכ- 2.4 מיליארד דולר.
הקריטריונים של פרשינג סקוור להשקעה במניות טכנולוגיה
במכתב שנשלח לבעלי המניות של פרשינג סקוור לרגל סיומו של הרבעון הראשון של הקרן כחברה ציבורית, פירט אקמן את אסטרטגיית ההשקעות והקריטריונים המובילים של הקרן לבחירת מניות. לפי דבריו, הקרן מחפשת באופן קבוע חברות העונות על המאפיינים הבאים:
חברות המציגות מודל עסקי פשוט וצפוי. יכולת ייצור חזקה של תזרים מזומנים חופשי (Free Cash Flow). עמדה תחרותית מבוססת ומובילה בשוק הפעילות. מינוף פיננסי מינימלי ותלות נמוכה בשוקי ההון להמשך הפעילות. צוותי ניהול מעולים המובילים את החברה.
בנוסף, עמד אקמן במכתבו על הריכוזיות הגבוהה של העליות בשוק ההון. הוא ציין כי במהלך המחצית הראשונה של השנה, מתוך 24 קבוצות התעשייה המרכיבות את מדד S&P 500, שתי קבוצות בלבד היו אחראיות ל- 85% מכלל העליות של המדד מתחילת השנה: תעשיית השבבים (Semiconductors) ותעשיית חומרה וציוד טכנולוגיית המידע (IT Hardware). נתון זה חיזק את החלטתה של הקרן להתמקד בחברות טכנולוגיה בעלות תשתיות חזקות.
תיק ממוקד והימור מתמשך על מגזר הטכנולוגיה
הבחירה במיקרוסופט משתלבת במגמה רחבה יותר של פרשינג סקוור, אשר הגדילה בהדרגה את חשיפתה לחברות טכנולוגיה מובילות. בסוף השנה שעברה, ארבע מניות המגזר שהחזיקה הקרן - Alphabet, Uber Technologies, Meta Platforms ו-Amazon - היוו יחד כ- 40% מכלל שווי תיק המניות של הקרן במונחים דולריים.
החזקתה של הקרן במיקרוסופט נשענת גם על הנתונים הפיננסיים והעסקיים של החברה בשוק:
שווי שוק: מעל 3.7 טריליון דולר. מחיר מניה נוכחי: כ- 493.78 דולר למניה (לאחר שינוי יומי של 0.80%-). טווח מסחר ב-52 השבועות האחרונים: בין 349.20 דולר ל- 553.72 דולר. שיעור רווח גולמי (Gross Margin): עומד על 67.94%. תשואת דיבידנד: 0.74%.
מהפכת הבינה המלאכותית ממשיכה להעמיק ולהתרחב, תוך הגברת הביקוש לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים מקצה לקצה - החל ממשתמשים פרטיים ועד לתאגידים הגלובליים המשפיעים ביותר. השילוב בין מעמדה החזק של Microsoft לבין יכולות ייצור המזומנים והרווחיות הגבוהה שלה מסביר מדוע אקמן רואה בה החזקת ליבה מרכזית, וצפוי להמשיך להחזיק בה לאורך זמן.
למה זה חשוב לך
מהלך כזה של משקיע בעל שם כמו אקמן משפיע על תפיסת השוק כלפי מיקרוסופט ועשוי להעיד על מגמות רחבות יותר בתעשיית הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, גם עבור משקיעים ישראלים המחזיקים במניות אמריקאיות דרך קרנות או תיקי השקעות. עבור מי שמשקיע במדדי טכנולוגיה או במניות בודדות, ריכוזיות העליות בשוק סביב שבבים וחומרה מהווה תזכורת לחשיבות פיזור הסיכונים בתיק ההשקעות. בנוסף, הקריטריונים שמציב אקמן לבחירת מניות יכולים לשמש כלי מעשי גם למשקיעים פרטיים בישראל בבואם להעריך חברות טכנולוגיה להשקעה.
קראו גם: סקר: משקיעים מוסדיים מגדילים מזומן ונסוגים ממניות בארה"ב ובריטניה · אנתרופיק שוקלת מודל חדש לפני ההנפקה נוכח התחזקות OpenAI
