ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לגבש תוכנית חירום לעקיפת סנקציות בנקאיות בינלאומיות אפשריות באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים. ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת שנערכות ב-27 באוקטובר 2026, הזהיר נתניהו מפני תרחיש של סגר פיננסי בינלאומי על המדינה, וקרא לציבור בישראל להתכונן לסיום הסיוע הביטחוני האמריקאי. הסכם הסיוע הנוכחי, שערכו עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, צפוי להסתיים בספטמבר 2028.
תוכנית חלופית למערכת הפיננסית
בריאיון טלוויזיוני הבהיר נתניהו כי ישראל חייבת להיערך לאפשרות שבה בנקים זרים יסרבו לבצע העברות כספיות עבור מוסדות פיננסיים ישראליים. לדבריו, הפסקת הזרמת עשרות מיליארדי הדולרים מתקציב הביטחון האמריקאי היא "רק עניין של זמן", ולפיכך יש לבנות כלכלה אלטרנטיבית. לשאלה האם טכנולוגיית בלוקצ'יין עשויה לשמש כלי לעקיפת מגבלות אלו, השיב נתניהו כי מדובר באחת החלופות הוודאיות, וכבר הורה להכין תוכנית מפורטת בנושא.
עם זאת, נתניהו לא פירט אילו גורמים בממשל מופקדים על ניסוח התוכנית, באילו מטבעות או רשתות בלוקצ'יין מדובר, או מהו לוח הזמנים להשלמתה. לצד המהלך הדיגיטלי, התייחס נתניהו גם לצורך בהשגת עצמאות בייצור אמצעי לחימה, והזכיר מגעים שוטפים לשיתוף פעולה תעשייתי עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.
"ייתכנו סנקציות, כולל סנקציות בנקאיות. חייבים להכין כלכלה אלטרנטיבית ולחשוב על מטבעות שיכולים לעקוף את המגבלות הללו."
הלחץ הבינלאומי והחשש מסנקציות בנקאיות
החשש מפני סנקציות בנקאיות מתרחש על רקע החרפה בצעדים הבינלאומיים נגד ישראל. סנקציות בנקאיות משמען סירוב של בנקים בינלאומיים לסלוק תשלומים עבור בנקים ישראליים - מהלך אשר מקשה על יבואנים לשלם לספקים בחו"ל ומביא לעליית מחירים מהירה במדפים. יותר מ-60 כלכלנים ובכירים לשעבר בישראל התריעו לאחרונה כי צעדים שהחלו נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון עלולים להתפשט לכלל המשק הישראלי ולייקר את עלות המחיה.
הלחץ הכלכלי והמשפטי בזירה הבינלאומית כולל מספר צעדים מרכזיים:
- חרם יבוא בריטי: בתחילת ספטמבר אסרה בריטניה על יבוא מוצרים מההתנחלויות והטילה סנקציות על מעורבים בבנייתן.
- התרחבות החרם האירופי: 11 מדינות נוספות, בהן צרפת וקנדה, הודיעו על כוונה להגביל את המסחר במוצרים המיוצרים בהתנחלויות.
- הליכים משפטיים בינלאומיים: הוצאת צווי מעצר בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בנובמבר 2024 נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לצד דוח של ועדת חקירה של האו"ם מספטמבר 2025 שקבע כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה - קביעות שישראל דוחה לחלוטין.
הניסיון העולמי ומגבלות השקיפות של הבלוקצ'יין
ישראל אינה המדינה הראשונה שבוחנת שימוש בקריפטו לעקיפת סנקציות. מדינות כמו ונצואלה, איראן, רוסיה וקוריאה הצפונית ניסו בעבר להשתמש ברשתות מבוזרות כדי להעביר כספים מחוץ למערכת ה-SWIFT. בוונצואלה השתמש הממשל בביטקוין ובטת'ר (USDT) לתמיכה בתעשיית הנפט ואף הנפיק את מטבע ה-Petro. רוסיה השיקה את טוקן ה-A7A5 המוצמד לרובל, אשר העביר כ-102 מיליארד דולר בשנתו הראשונה, אך סנקציות ואירועי פריצה חתכו את נפח המסחר היומי שלו ב-96%.
| מדינה | כלי הקריפטו שבשימוש | היקף פעילות ותוצאות |
|---|---|---|
| רוסיה | טוקן A7A5 מוצמד רובל | העביר 102 מיליארד דולר בשנה הראשונה; נפח המסחר צנח ב-96% בעקבות סנקציות ופריצה |
| ונצואלה | ביטקוין, Tether ומטבע Petro | שימוש בביטקוין ובטתר לעקיפת מערכת SWIFT בתעשיית הנפט |
| ישראל (בתכנון) | תוכנית בלוקצ'יין ממשלתית | נמצאת בשלבי תכנון ראשוניים ללא פירוט רשתות או לוח זמנים |
מנגד, ניסיון לעקוף סנקציות באמצעות קריפטו נתקל במגבלות טכנולוגיות מובנות, שכן רשתות הבלוקצ'יין הציבוריות הן שקופות וניתנות למעקב. הדבר הומחש כאשר שר הביטחון ישראל כ"ץ חתם ב-1 ביולי על צווי החרמה ל-37 ארנקי קריפטו שהכילו מעל 24 מיליון שקל, אשר יוחסו למשמרות המהפכה ולארגון חזבאללה. בנוסף, חברת Tether הקפיאה באפריל 344 מיליון דולר בשיתוף רשויות ארה"ב, וביולי הקפיאה 131 מיליון דולר בארנקים שיוחסו לבנק המרכזי ולכוחות החמושים של איראן.
במקביל להתפתחויות הללו, המערכת הבנקאית בישראל צועדת לכיוון אימוץ מבוקר של הטכנולוגיה: בנק לאומי מתכנן להציע מסחר בביטקוין בתחילת 2027 באמצעות חברת Galaxy Digital, בכפוף לאישור בנק ישראל.
למה זה חשוב לך
היוזמה הממשלתית לבחון את טכנולוגיית הבלוקצ'יין אינה רק מהלך טכנולוגי, אלא תמרור אזהרה ליציבות הכלכלית של אזרחי ישראל. סנקציות בנקאיות עלולות להוביל לניתוק בנקים מקומיים ממערכות הסליקה העולמיות, לפגוע בייבוא מוצרים בסיסיים ולהאיץ את האינפלציה בשוק המקומי. לצד זאת, העובדה שגופים פיננסיים כמו בנק לאומי נערכים להצעת מסחר במטבעות דיגיטליים מעידה על כך שהקריפטו הופך לחלק מרכזי בשיח הפיננסי בישראל - הן ככלי גידור לאומי והן כנכס להשקעה.
האמור בכתבה זו מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לביצוע פעולות בניירות ערך. הנתונים מבוססים על מקורות גלויים ונכונים למועד פרסומם. הכותב/ת עשוי/ה להחזיק בניירות הערך המוזכרים. כל הפועל על סמך התוכן עושה זאת על דעתו ואחריותו הבלעדית.
